דוגמאות לנושאים:
מוצעת כאן רשימת נושאים מתחום הקולנוע היכולים לשמש רעיון או נושא לעבודת-גמר. הנושאים מוצעים כדי לגרות ולעורר עניין וסקרנות וכדי לסייע בתהליך של בחירת הנושא לעבודה. הנושאים מנוסחים, בחלקם, באופן רחב וכוללני מאוד. ניתן לגזור מהם נושאי-משנה צרים וספציפיים יותר.
ניסוח הנושא והגדרתו חייבים להיות מדויקים וברורים, באופן שהנושא לא יהיה רחב מדי ולא מצומצם מדי והשאלה הנבדקת תהיה ברורה. הגדרתו הבהירה והמדויקת של הנושא, חשיבותה מרובה בתהליך הכנת עבודת-גמר ועוד קודם לכן, בהכנת ההצעה לה.
• דמות הנווד בסרטיו של צ'אפלין
• השתקפויות בסרטיו של וודי אלן
• דמות היהודי בסרטיו של וודי אלן
• עולם הילד על-פי סרטיו של שפילברג
• האגדה בסרטיו של שפילברג
• הצגת כנופיות הנוער ב"רסטי ג'יימס" וב"נערי הכרך" של פרנסיס קופולה
• "סיפור קצר על אהבה" של קישלובסקי - מציצנות או אהבה?
• העיר ניו-יורק על-פי סרטיו של מרטין סקורסזה
• ההומור הסאטירי והפרודי בסרטיו של מל ברוקס
• דמות הזר בקולנוע הישראלי
• סרט התעודה כסרט תעמולה
• סרט התעודה כאמירה אישית של יוצר
• דמות האישה בקולנוע הצרפתי החדש
• ה"פילם נואר" - שפת הקולנוע כביטוי של מציאות אידיאולוגית
• מלחמת וייטנאם והשתקפותה בסרט "צייד הצבאים"
• דמות הערבי בקולנוע הישראלי
• הקולנוע הישראלי - תרבות וכלכלה
• השפעת סרטי ההנפשה (אנימציה) על ילדים בני 63-
• הספרות בראי הקולנוע
• דמות החייל בקולנוע הישראלי, על-פי סרטיו של אורי ברבש
• דמות הצבא בקולנוע הישראלי, על-פי הסרט "אחד משלנו" של אורי ברבש
• תדמית של משפחות "אתניות" בקולנוע האמריקני העכשווי
• מפגש בין-תרבותי בקולנוע
• דמות היהודי בקולנוע האמריקני
• התפתחות דימוי ה"פאם פאטאל" בקולנוע - ממיי ווסט ועד מדונה
• הקולנוע הנשי הישראלי
• הצגת השואה בקולנוע על-פי הסרט "בחירתה של סופי"
• דימויי יחיד וחברה בקולנוע
• חריגות וטיפוסים חריגים בקולנוע
• דמות ההומוסקסואל בקולנוע בכלל ובקולנוע הישראלי בפרט
• הצגת הזקנה בקולנוע המודרני על-הסרט "הנהג של מיס דייזי"
• הקולנוע המגויס
• תעמולה בקולנוע
• מחאה חברתית בקולנוע
• מוזיקה וקולנוע
• המחזמר בקולנוע
• אפקטים מוזיקליים בקולנוע
• אפקטים ופעלולים בקולנוע
שאלת המחקר
שאלה פוריה היא שאלה שמעודדת חשיבה, למידה והתפתחות. היא שאלה שאינה ניתנת לתשובה פשוטה או חד-משמעית, ודורשת מהלומד להפעיל את החשיבה הביקורתית והיצירתיות שלו. שאלות פוריות יכולות להוביל לדיון, מחקר, יצירתיות וחשיבה חדשה.
ישנן מספר תכונות של שאלות פוריות:
הן פתוחות: שאלות פוריות אינן דורשות תשובה חד-משמעית או נכונה/לא נכונה. הן מאפשרות ללומד להציע מגוון רחב של תשובות, ולדון בנושא באופן מעמיק יותר.
הן מערערות: שאלות פוריות מערערות את הנחות היסוד של הלומד, ומעודדות אותו לחשוב מחוץ לקופסה. הן יכולות לגרום לו לשקול דברים חדשים, ולפתח הבנה עמוקה יותר של הנושא.
הן רלוונטיות: שאלות פוריות רלוונטיות לחיי הלומד ולעולם שמסביבו. הן יכולות לעודד אותו להשתמש בידע שלו כדי לענות על השאלות, ולקשר בין הנושא הנלמד לחייו האישיים.
הן מאתגרות: שאלות פוריות מאתגרות את הלומד, ומעודדות אותו לחשוב קשה. הן יכולות לסייע לו לפתח כישורי חשיבה גבוהים, כגון חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות.
לדוגמא: השאלה מדוע הקולנוע עוסק רבות בתכנים שליליים היא שאלה פוריה כי היא עונה על כל הסעיפים של שאלה פורייה:
- פתיחות: לשאלה זו אין תשובה חד-משמעית. ישנן סיבות רבות לכך שהקולנוע עוסק רבות בתכנים שליליים, ואפשר להציע מספר תשובות אפשריות.
- ערעור: השאלה מערערת על הנחות היסוד שלנו לגבי הקולנוע. אנו נוטים לחשוב שהקולנוע אמור להיות מרגש, משעשע ומעורר השראה. השאלה הזו מזמינה אותנו לחשוב על כך שהקולנוע יכול להיות גם מטריד, מאיים ומעורר אי נוחות.
- עושר: השאלה מחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם. היא מזמינה אותנו לחשוב על טבע האדם, על החברה שלנו, ועל העולם שבו אנו חיים.
- רלוונטיות: השאלה רלוונטית לחיי הלומד ולעולם שמסביבו. היא מזמינה אותנו לחשוב על הקשר בין הקולנוע לחיינו האישיים, ולעולם שמסביבנו.
- טעון: השאלה בעלת ממד רגשי, ערכי ואף קיומי. היא מזמינה אותנו לחשוב על משמעות החיים, על מוסר וערכים, ועל מקומנו בעולם.
- מעשיות: השאלה מעודדת מחקר פורה. היא ממוקדת נושא, מתאימה לרמת הלומד, ומפנה לחומרים זמינים.
התשובה לשאלה זו יכולה להוביל לדיון, מחקר, יצירתיות וחשיבה חדשה. היא יכולה לסייע לנו להבין טוב יותר את הקולנוע, את האדם ואת העולם שבו אנו חיים.
מקורות לחיפוש
גוגל סקולר - לחיפוש טקסטואלי במאמרים ובספרים אקדמים. לעיתים ניתן לגשת לטקסט מלא.
כותר מטח: הספרייה המקוונת של ישראל - קריאה בטקסט מלא של ספרים בעברית. הרבה בתי ספר מאפשרים גישה מלאה.
סינמטק כתב עת - גליונות מלאים לקריאה - כתב העת של הינמטק פתוח וחופשי לקריאה בטקסט המלא.
ביבליוגרפיה ראשונית מומלצת בעברית (בעיקר ספרים):
העיון בספרים אינו חייב וצריך להיות מקושר ישירות לנושא שלכם, אלא היא מוצעת מפני שממנה ניתן להפיק ניסוח מסכם של שיטת המחקר שבה אתם תשתמשו בעבדת החקר שלכם.
לדוגמא: לואיס גי'אנטי מציע שיטת ניתוח טקסטואלית מפורטת, המתמקדת בהיבטים הבאים:
- ניתוח סצנה אחר סצנה: ניתוח מפורט של כל סצנה בסרט, תוך התמקדות בדמויות, עלילה, נושאים, סגנון וטכניקות קולנועיות.
- ניתוח דמויות: ניתוח מעמיק של הדמויות, תוך התמקדות באפיון, התפתחות, מוטיבציה, יחסים בין דמויות ועוד.
- ניתוח נושאים: זיהוי הנושאים המרכזיים של הסרט וחקר הדרך בהם הם מוצגים.
- ניתוח סגנון: ניתוח השפה, הטון, הדימויים והטכניקות הסגנוניות המשמשות בסרט.
- ניתוח טכניקות קולנועיות: ניתוח השימוש בטכניקות קולנועיות כמו צילום, עריכה, תאורה, מוזיקה וסאונד.
גישה טקסטואלית
אבישר, אילן, אילנה דן. אמנות הסרט : הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. האוניברסיטה הפתוחה, 1995.
ג’אנטי, לואיס. להבין סרטים. האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
גישה היסטורית
בראשית, חיים, ואחרים. קולנוע וזיכרון : יחסים מסוכנים? מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2004.
פרידמן, רז’ין מיכל, ואחרים. המבוך הכפול : זיכרון, זהות ואסתטיקה בקולנוע. עם עובד, 2022.
גישה פסיכולוגית
חמו, מיכל פיק. מולדת פצועה : שינויים בייצוג הטראומה בקולנוע הישראלי. רסלינג, 2016.
מורג, רעיה. טראומת הכובש, הקולנוע, האינתיפאדה. רסלינג, 2017.
גישה אידאולוגית
מקלוהן, מרשל. להבין את המדיה : שלוחות האדם. בבל, 2003.
פרמינגר, ענר. בין מסע אלונקות למגש הכסף : בין קולנוע לאתיקה. רסלינג, 2017.
גישה פילוסופית
אונגר, הנרי. קולנוע ופילוסופיה. דביר, 1991.
ארוין, וילים. מטריקס ופילוסופיה : ברוכים הבאים למדבר של הממשי. פן, 2007.
ברזל, גבריאל. קולנוע אופציונלי : פילוסופיה מהסרטים. אוניברסיטת בר אילן, 2012.
אוטין, פבלו. קרחונים בארץ החמסינים : הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים. רסלינג, 2008.
אוטין, פבלו, לוס אוריה מיטלמן. שיעורים בקולנוע : שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים. אסיה, 2017.
גורביץ’, דוד, ישי קורדובה. הבלש כגיבור תרבות : ספרות, קולנוע, טלוויזיה. משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
כורם, אפרת, ואחרים. קולנוע דרום : מדברים קולנוע דרום - שיחות עם במאים. המכללה האקדמית ספיר, 2015.
מורג, רעיה, רחל לב-הר. סרטים עולמיים : מחשבות על קולנוע בלתי נראה. רסלינג, 2022.
שויצר, אריאל, ארי פולמן. קולנוע ישראלי חדש. כרמל, 2017.
שויצר, אריאל. הרגישות החדשה : קולנוע ישראלי מודרני בשנות השישים והשבעים. בבל, 2003.
עריכה
להב-ליבוביץ, אריק,רבקה יוגב. הטופוגרפיה של העריכה. אסיה, 2019.
מרץ’, וולטר. במצמוץ העין : מבט על עריכת סרטים. אסיה, 2008.
סלע, זהר. גרסת העורך. קוראים הוצאת ספרים, 2021.
צילום
ארן, צביקה. “המצלמה ואני (קטעים מתוך ספרו של ז’וריס איבנס).” סינמטק, 1989.
אוטין, פבלו. “מה שיש בפנים ומה שנשאר בחוץ: ריאיון עם הצלם שי גולדמן על שיטות עבודה, גישות וקשר עם במאים.” סינמטק, 2010.
בלאיש, פיליפ. “הנעלם האילם או לראות ולא להישמע.” תקריב, 2020.
“רגע של בחירה: שבעה צלמות וצלמים כותבים על בחירה משמעותית שלקחו במהלך צילומים של סצנה אחת.” תקריב, 2020.
דיבון, רונן. “‘קלוז-אפ’ עם סוון ניקוויסט (לקט אנקדוטות מורחב המבוסס ברובו על מפגש עם סוון).” סינמטק, 1996.
הירש, יכין. “איך הפרתי את החוקים ב"האזרח קיין".” סינמטק, 2011.
הירש, יכין. “על צילום לקולנוע.” סינמטק, 1989.
להב, שוש. “צילומים דומיננטיים בסרטי הקולנוע.” עולם הצילום, 2014
להב, שוש. “צילום צלם ומצלמה בקולנוע.” עולם הצלום והוידיאו, 1998.
מואב, תמיר. “כרוניקה של אור - כפי שבאה לידי ביטוי בקולנוע, צילום, טכנולוגיה ואמנות.” זמן דיגיטלי, 2007.
מוג’ה, דני, חורחה גורביץ. “ללכת עם האור, ראיון עם חורחה גורביץ.” סינמטק, 1991.
מינצר, ג’ורדי, חונג’י דריוש. “דריוש חונג’י על עבודת הצלם בקולנוע – הכוונות והתוצאות: ריאיון.” סינמטק, 2022.
פרידנברג, בנימין. “מחשבות על השוט הארוך.” תקריב, 2022.
קאמפני, דייוויד, אסתר דותן. צילום, קולנוע, צילום. פיתום, 2011.
בנוסף לספרים/מאמרים אלה יש לחפש מקורות נוספים העוסקים ישירות בנושא שבחרתם או בסרטים שבחרתם.