אני זהר שדה, בשכבת י"א במגמת קולנוע של בן צבי. אני בחרתי להיות במגמה במקור מכיוון שמאוד אהבתי לכתוב, התעניינתי בשיעורים ובדרכים חדשות ללמוד לכתוב סיפורים ועניין אותי ללמוד את זה בבית הספר. במהלך תחילת כיתה י', התחלתי לגלות ולהתאהב בכל התחומים הקולנועיים: צילום, עריכה, בימוי, משחק, תאורה וכו'.
אני מתחברת לקולנוע דרמה קומי. למרות שאני גם מאוד נהנית מז'אנר הדרמה וז'אנר הקומדיה. סרטים בהם הנושא הוא רציני, ומגיעים לנקודות קשות ורגשיות, אך גם יש בדיחות וקטעים קומיים. בנוסף, אני אוהבת סרטים שמדברים על סיטואציות יום יומיות ומראות רגעים אמיתיים שיכולים לקרות בחיים שלנו ומתמקדות בחיים של הדמויות ובשינוי שלהן.
הסרט שאנחנו עובדים עליו יציג חרדה חברתית של כמה נערים שונים ואת ההתמודדיות היום יומיות שלהם, אנחנו מנסים לשלב בין דרמה לקומיות ולהציג את הנושא בצורה קלילה. כל הסיטואציות מבוססות על סיטואציות ורגשות אמיתיים שקרו לי במהלך חיי, או על סיפורים ששמעתי מחברים שלי שגם להם יש חרדה חברתית. אני רציתי כמה זמן לנסות לכתוב משהו קומי על אנשים ביישנים, לאט לאט ניסיתי לחשוב על סיטואציות שגם אני, כבן אדם ביישן, מתקשה בהן והתחלתי מהסיפור של דנה(שבמקור היה בבית ולא במסעדה) וכך זה המשיך לסיפורים האחרים. נושא הסרט הוא חרדה חברתית וההתמודדות היומיומית איתה. הסרט מציג את סיפורם של שלושה נערים, כל אחד עם אישיות אחרת וחרדה חברתית שונה, וכיצד הם מתמודדים עם המכשול שהם צריכים להתמודד איתו. הרעיון המרכזי של הסרט הוא להראות כמה המציאות שונה לעומת המחשבות, איך הכל בסדר במציאות לעומת המוח שמשתולל. הייתי רוצה להראות לאנשים שלפעמים הפחד הוא רק במוח שלנו ובמציאות הכול יכול להיות בסדר. הרעיון בא מהתמודדות שלי של הרבה שנים עם חרדה חברתית וחרדה בכללי. אני כתבתי את הרעיון מהחוויה האישית שלי ואני מאוד מזדהה עם כל הסיטואציות של הדמויות.
אני מאוד רציתי לביים ולהיות אחראית על הסרט. ככה יהיה אפשר לשלוט בכל אחד מהאופנים של הסרט ולהיות עם השחקנים ולהדריך אותם. לא יצא לי עדיין במגמה לעשות את זה והניסיון מאוד עניין אותי. בחרתי בצוות מכיוון שהן חברות שלי ואנחנו מסתדרות יחדיו.
בכוונתי לדבר עם הרבה אנשים עם חרדה חברתית ולשמוע עוד חוויות שונות או דומות משלי, לצפות בסרטים שונים, להתאמן ולחשוב איך אני יכולה להיות אפקטיבית בתור במאית. לתכנן את כל התסריט בראש ולדבר הרבה עם הצוות והשחקנים.
שם: 43 תפקיד: בימוי
הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,
בתאריכים: 10/03/2023 ועד 12/03/2023 יתקיימו צילומי הסרט איך לשרוד שיחות חולין של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון:
השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.
צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.
שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!
הצהרת ההורים:
אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.
חתימה:
שם: 81 תפקיד: צילום
הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,
בתאריכים: 10/03/2023 ועד 12/03/2023 יתקיימו צילומי הסרט איך לשרוד שיחות חולין של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון:
השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.
צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.
שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!
הצהרת ההורים:
אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.
חתימה:
שם: 278 תפקיד: עריכה
הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,
בתאריכים: 10/03/2023 ועד 12/03/2023 יתקיימו צילומי הסרט איך לשרוד שיחות חולין של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון:
השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.
צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.
שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!
הצהרת ההורים:
אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.
חתימה:
איך לשרוד שיחות חולין
פנים. חדר שירותים במסעדה - יום
דנה (14) עומדת מול המראה וקוראת את הכתוב על אריזת מיכל הסבון. רעש של הודעת טלפון נשמע והיא מקבלת מחברתה הודעה דואגת על למה היא בשירותים לכל כך הרבה זמן. דנה מסתכלת הצידה ונושכת את שפתה, מורידה את המים לאסלה ריקה. היא שוטפת ידיים מול המראה, לא טורחת להסתכל על עצמה במראה. היא יוצאת מהדלת.
פנים. שולחן במסעדה - יום
דנה הולכת במסעדה שיש בה הרבה אנשים. היא מגיעה לשולחן המרכזי, שולחן עגול בו יושבים חמישה נערים. הם מדברים ולא מתייחסים אליה בזמן שהיא מתיישבת בכיסאה. רוני מסתכלת עליה, מסתכלת על החלל וחושבת על מה להגיד, היא נוגעת בכתפה -
רוני:
את בסדר? היית שם הרבה זמן…
דנה:
כן, סתם כאב בטן.
הזמנתם משהו?
רוני:
כן, הזמנתי לך רביולי.
דנה:
אה תודה.
עידו:
רוני את יודעת שאני אהיה בכיתה מדעית?
רוני:
או מיי גוד, אולי תפסיק? כולנו יודעים את זה מהרגע
הראשון שהתקבלת לשם. לא צריך להגיד את זה כל הזמן,
זה סתם חרא. אתה יודע שגם אני וגם דנה לא התקבלנו לשם.
(רוני מסתכלת על דנה, אשר מסתכלת אל החלל ולא מרוכזת בשיחה) -
רוני:
אבל אנחנו נהיה ב- יוד 10!!! הכיתה השווה!
אתה תהיה עם החנונים…
(הדיבורים ממשיכים ברקע. מדברים על הכיתות שכל אחד יהיה בהן בתיכון)
דנה ממשיכה להסתכל מולה. היא משנה מבט ומסתכלת על הצלחת שלה -
דנה v.o:
תגידי גם משהו על ההרחבות!
אבל מה אפשר להגיד?
את נערה! הם נערים! תדברו על…
דברים כאלו של נערים
אוף גם בטח רוני ונועה מאוכזבות
ממני שאני לא מדברת.
נכון, את לא מתקשרת עם העם כראוי.
אבל אם אני אדבר, אני אגיד משהו מוזר ולא קשור.
תנסי! זה יהיה בסדר!
דנה מכחכחת בגרונה. היא מסתכלת על המזלג, לוקחת נשימה -.
דנה:
פעם חשבתם על איך מזלגות יכולים להרוג בדיוק כמו סכינים?
רגע…
(פניה מאדימות)
כולם מסתכלים עליה בתהייה. רוני צוחקת קצת -
דנה:
זה לא מה שרציתי להגיד…
פשוט…
מזלגות…
סליחה, תמשיכו בשיחה.
כולם שותקים לרגע, חוזרים לשיחה על כמה שהם רעבים ועל עבודות בבית ספר. ידה של דנה מתחילה לרעוד על השולחן -
דנה:v.o
תכננתי להגיד משהו קשור ונורמלי לגמרי על העבודות
שלהם. פשוט… לא יודעת מזלגות זה מעניין.
ועכשיו רוני מובכת. היא לא הייתה צריכה להביא אותי לפה.
דנה מורידה את ראשה על הצלחת בייאוש. היא קמה במהירות ומסתכלת סביבה. היא מסתכלת על השיחה המתנהלת בין חבריה לשולחן -
דנה v.o:
איך כולם מצליחים לדבר בכזאת קלות? זאת פעם ראשונה
שאני מנסה, זה לא הוגן.
בטח רוני ונועה לא יזמינו אותי לפה שוב.
(נאנחת)
אני רעבה. לא אכלתי כל היום בשביל
המסעדה האיטית הזאת.
דנה:
(מדברת בקול שקט)
היי, רוני. כמה זמן עבר מאז שחזרתי?
רוני לא שמה לב לדנה וממשיכה בשיחה. דנה מסתכלת בטלפון שלה. השעה היא שתיים ועשרים -
דנה v.o:
מה אם…
אני פשוט אלך הביתה ואוכל את הפסטה במקרר…
רק היפותטית.
זה רק חמש דקות הליכה.
לא, אבל הן יהרגו אותי.
הממ…
היא בודקת שוב את השעה בטלפון שלה. עברה דקה -
עמית:
תקשיבו לא נראה לי שהאוכל מגיע בקרוב…
נועה:
אולי נלך למקום אחר?
רוני:
לאאא אבל יש להם המבורגר ביונד טעים!
עידו:
גם הזמנו כבר
זה סתם יהיה בזבוז כסף
נועה:
טוב, בסדר.
הם שותקים לקצת.
עמית:
וואי תקשיבו יש לי רעיון ממש מטומטם
רוצים לשחק אמת או חובה?
(עיניה של דנה נפתחות באימה)
דנה: v.o
לא, לא, לא.
רוני:
כן!!! זה יכול להיות ממש מצחיק
עידו:
אנחנו במסעדה, אתם מודעים לזה?
רוני:
נו, זה לא משנה.
(צוחקת)
אפשר לשחק עם המזלג
או עם האפליקציה ולהגיד שאנחנו בני 7
דנה: v.o
לא. לא. אני לא משחקת אמת או חובה.
לא. עדיף להיקבר בגיהנום.
(פונה לרוני)
היי, אני לא מרגישה כל כך טוב. אני חושבת שאני
אחזור הביתה.
רוני:
(מחייכת אליה)
אוקיי, תרגישי טוב.
דנה קמה מהכיסא, לוקחת את התיק ומנסה לצאת במהירות ככל האפשר.
פנים. אגף הילדים בספרייה – יום
יובל (15) הולך בין שני מדפי הנוער בספרייה, אחד מהמדפים באנגלית. הוא בוחן את שמות הספרים ומוציא ספר בשם פלא. הוא מסתכל על סוף הספר, מסתכל שאין לידו אנשים ומחזיר את הספר למדף. הוא ממשיך ורואה עוד ספר בשם:"יומני החנונית",הוא מחייך ולוקח אותו. הוא מסתכל סביבו שאף אחד לא מסתכל עליו, והולך לחדר עיון בספרייה.
פנים. חדר עיון בספרייה – יום
יובל מסתכל על החדר הריק מלבד למישהו עם ספר עבה. הוא מתיישב על הכיסא לידו ומוציא מתיקו אוזניות. הוא מחבר אותן לטלפון ושם שיר. הוא שם את התיק מתחת לשולחן ופותח את הספר. הוא מתחיל לקרוא כאשר הזמן עובר. נשמעות דפיקות רגליו של עובד מהספרייה כשהוא עומד מול יובל עם ידיו על מותניות. ידו של יובל מתחילה לדפוק על השולחן.
עובד:
(בדמיון, נדע את זה באמצעות שינוי תאורה, סאונד שעושה אקו כזה הד וחזק)
(עומד בעמדת כוח סופרמן עם ידיים משולבות.)
(בקול נמוך)
היי ילד
זה מקום רק לאנשים שלומדים, לא לילדי קומיקס
תארוז את הדברים ותחזור לאימוש
יובל עם מבט מבוהל מחזיק את הספר בחוזקה.
עובד:
היי כולם, אה…
הספרייה נסגרת עוד עשר דקות אז…
תתחילו לקפל את הדברים שלכם וזה
יובל V.O:
(נושם לרווחה)
אוקיי… עשר דקות…
אז אני אחזיר את זה למדף ואמשיך בפעם הבאה
יובל לוקח את הספר, שם את אצבעו במקום שהוא היה בו, ויוצא מחדר העיון.
פנים. אגף הילדים בספריה - יום
יובל מתחיל ללכת לכיוון המדפים.
ספרנית:
(בשפטנות)
שלום.
(מוזיקה של קרב מתנגנת)
יובל הולך במהירות ומסתתר מאחורי מדף הספרים. הוא לוקח נשימה וחוזר ללכת זקוף. הוא מוצא את המקום בו הוא הכניס את הספר והתחיל להכניס אותו.
יובל V.O:
רגע
(ידו נעצרת)
אם אני אשים את זה פה, יהיה קשה לזכור איפה אני
גם אולי מישהו יקח את זה
(דפיקות לב נשמעות)
(.יובל מסתכל מבעד למדפים על הספרנית שוב. היא מסתכלת בטלפון שלה)
יובל V.O:
לא זה… זה יהיה בסדר
אני יכול לעשות את זה
יובל מתחיל ללכת לכיוון השולחן של הספרנית. היא מסתכלת עליו ומחייכת עם סכין. הוא נעצר, הולך אחורה עד שהוא מגיע למדפים, ומסתובב כשהוא מגיע אליהם עם גבו אל הספרנית. הוא לוקח ספר מאחד המדפים ומתחיל לקרוא אותו.(אינסרט שלו ושל הספר יחדיו)
יובל V.O:
אוקיי הנה אני, לגמרי קורא ספר… (עדיין קלוז אפ של הספר)
( קלוז אפ של יובל) היא לא יכולה להרוג אותי כי אז היא תהרוג לקוח ויש את חוק ההגנה לאזרח וללקוח! (פרצוף מרוצה מעצמו)
וגם יש עשר דקות, אולי היא תתחלף או משהו (לונג שוט)
יובל V.O:
בפני רנסמיי אי אפשר לעמוד, אליה כולם נמשכים. לכן הם ממשיכים…
לאא איכס לא
(מחזיר את הספר למדף)
נשמעים צעדי הליכה. יובל מסתכל (השוט של הספר עולה אליו ורואים את הפרצוף שלו) על הנעליים של הבן אדם ורואה את אותם הנעליים ושזה אותו עובד.(שוט רגליים)
עובד:
עוד חמש דקות סוגרים!
עוברים ליובל) תקתוק השעון מתחיל. יובל מחזק את אחיזתו בספר. הוא לוקח נשימה)
יובל V.O:
פשוט לגשת והיא תעביר את הספר ואני אלך.
צליל של הודעה מגיע לטלפון של יובל. הוא מסתכל עליו ורואה שהוסיפו אותו לקבוצה של י'10. הוא שם (אינסרט טלפון) את הטלפון בכיס ומסתובב (אינסרט כיס) לכיוון של הספרנית. היא מסתכלת בטלפון בזמן שניצב1 עומד מלפניה. הוא עומד מאחורי ניצב1 ומחכה. הוא מסתכל על הספרנית, הוא נבהל כשהוא רואה שהיא מסתכלת ישר אליו
ספרנית:
ילד, מה אתה עושה פה?
איך אתה מעז לחשוב שאתה יכול להשאיל ספר?
אתה בטח עולה לתיכון, אתה לא בגיל המתאים להיות באזור של
הילדים בספרייה.
אני אספר לכל המורים העתידיים שלך, הם יוציאו אותך
מהכיתה שלך וישימו אותך לנצח בגן. זה המקום
שמגיע לך.
אתה הולך לקבל כל יום שישי שלוקים וכל יום שני
מנת חול.
בהצלחה לך
(מחייכת)
ניצב 1:
סליחה?
הספרנית יושבת בשולחן ומסתכלת בטלפון. היא מרימה את מבטה אל הניצב.
ספרנית:
אה, כן. סליחה…
מה השם משפחה?
יובל הולך למדפי הספרים ומסתתר שם. ליבו דופק.
יובל V.O:
לא, לא. אני… לא יכול.
היא תהרוס לי את החיים.
היא… תשים אותי בגן והחיים שלי ייהרסו
יובל מתיישב (מצלמה יורדת איתו) ושם את ראשו בין רגליו. הוא לוקח נשימה ומסתכל סביבו. הוא רואה ספר ילדים, לוקח אותו, ומתחיל לקרוא אותו.
עובד:
אנחנו סוגרים עכשיו. כולם לצאת בבקשה.
(יובל קופץ ועומד.)
יובל V.O:
לא אבל הספר
אני… טוב… ההורים שלי לא יתנו לה לעשות
לי שום דבר.
(טרקינג מהצד-מקדימה) הוא מתחיל ללכת לכיוון הספרנית. הוא מחזיק את הספר בחוזקה.
יובל V.O:
זה… יהיה בסדר…
איכשהו…
יהיה בסדר…
(הוא שם את הספר על הדלפק של הספרנית)
ספרנית:
(סורקת את הספר)
שם משפחה?
(יובל מסתכל על בובת הפינוקיו שיש לה על השולחן)
יובל:
סליחה?
ספרנית:
מה השם משפחה שלך?
יובל:
אה… יובל…
רגע - יובל שם אישי
אממ…
זה…
או- אוניל
ספרנית:
(בשפטנות)
אוקיי…
(היא כותבת במחשב כמה דברים)
(two shot) יובל נשאר לידה. היא שמה את הספר לידו. יובל לא מסתכל עליו ונשאר שם. הספרנית מסתכלת עליו.
ספרנית:
אתה יכול ללכת עם הספר עכשיו (עדיין two shot)
יובל לוקח את הספר במהירות ומפנה את מבטו מהספרנית. הוא מתחיל ללכת (שוט מהצד-מקדימה), קצת בהלם, מכניס את הספר לתיק שלו. הוא מחייך חיוך קטן. (טרקינג מקדימה)
חוץ. רחוב עם מגרש חול לידו - יום.
לואי (15) הולכת ברחוב צדדי, היא חולפת ליד מגרש חול, שלידו ניצב בניין המתנ"ס, ושומעת מוזיקה באוזניות. היא קוראת תקציר של ספר מנויילן. היא מחזירה אותו לתיקה כשהיא רואה מולה את דניאל (16) שמתקדם לעברה מרחוק. היא מסתכלת עליו לשנייה בבלבול. עינייה מתרחבות בהבנה והיא רצה מאחורי קיר המבדיל בין המגרש למתנ"ס, הקיר מסתיר אותה מפניו -
לואי v.o:
שיט, שיט! זה לא דניאל?
היא מציצה שוב מאחורי החומה ורואה אותו הולך מרחוק. היא נשענת על הקיר בחוסר אונים ודופקת על ראשה -
לואי v.o:
כן, זה הוא. אני אבודה.
אם אני אמשיך ללכת, אני אצטרך לדבר איתו.
(שמה את ידיה על פניה בדרמטיות)
זה יהיה כזה מביך, אני לא רוצה שהוא ישים לב אליי.
(היא מוציאה פצצה מתיקה ומפוצצת את האזור
העשן מתפזר)
אולי הוא כבר נעלם איכשהו?
היא מציצה שוב מבעד לחומה ורואה אותו ממשיך בדרכו, היא מגלגלת את עיניה. היא מוציאה את האוזניות מאוזניה ומפסיקה את המוזיקה. היא שמה את הכל בתיק. -
לואי v.o:
כמובן. אוף, למה הוא הולך כל כך לאט?
(קלוז אפ רגליים של דניאל בסלואו מושיין)
איזה ילד מעצבן.
(היא מתיישבת על החול)
אולי זה יהיה בסדר
חוץ, ליד הקיר - יום (בדמיון של לואי)
לואי עומדת מול דניאל ברחוב -
דניאל:
(בהתלהבות)
היי!
לואי:
היי!
דניאל:
אז… מה את עושה פה?
לואי:
סתם… מתקיימת, אתה יודע. נושמת אוויר ומותחת
את רגליי על מנת להגיע ממקום למקום.
מה איתך?
דניאל:
חיי את חיי. נמצא בחוג תיאטרון,
משחק מיינקראפט, מתכונן לתחילת הלימודים
ולזמן שאני אהיה שחקן מדהים עם רותם.
חוץ. ליד הקיר - יום
לואי מנענעת את ראשה כשהיא יושבת על החול -
לואי v.o:
זה יהיה מחרידדד
וברור שהוא יתרברב לגבי המגמה שלו.
(מחזיקה בובת גרב של דניאל בידה) ני ני ני אני בי'3 עם כל המאגניבים.
אני אהיה בי10' והוא לא רואה אותי משוויצה,
זה כי י'10 לא שווה כלום.
נכון.
טוב, אני אחכה עד שהוא יעבור.
לואי יושבת ומסתכלת סביבה. היא לוקחת מקל ומתחילה לצייר איתו על החול.
לואי v.o:
רגע.
(עומדת)
מה אם הוא יעבור דרך פה?
אממ…
היא מסתכלת סביבה ורואה את המכוניות -
לואי v.o:
מכונית! נהדר! מהמם!
לואי קמה והולכת מאחורי המכונית. ראשה בולט מעל המכונית. רגליה נראות מתחתיה. היא מסתכלת למטה -
לואי v.o:
או… חבל…
אם הוא יבוא ויראה אותי מסתתרת מאחורי מכונית,
זה… יהיה דיי מוזר.
אממ…
היא מניחה את ידה על המכונית וחושבת. היא מסתכלת לעבר מעבר חצייה. היא משרטטת תוכנית בריחה מדניאל על מפה של ילדים.
לואי v.o:
אוקיי! אני אעבור ממש מהר בכביש ואז הוא
לא יראה אותי. הוא לא יבין בכלל שזה בן אדם.
לואי מסתכלת בנחישות על הכביש. היא מתחילה ללכת במהירות לכביש. היא לא מביטה סביבה ומכונית כמעט דורסת אותה. הנהג צופר לה. דניאל בדיוק עובר לידה, הוא נעצר -
דניאל:
לואי?
לואי נאנחת. היא לוקחת נשימה, מזדקפת ומסתובבת בחדות עם חיוך.
לואי:
דניאל! היי!
9. חוץ. התפצלות רחובות ליד תיכון בן צבי - יום.
דנה הולכת עם תיק קטן לעבר הכיכר עם הצ'לו הכחול. היא לבושה בבגדים יפים ושיערה אסוף לקוקו בלוף. ידיה מחזיקות זו בזו. יובל הולך מכיוון הקניון לעבר הכיכר עם הצ'לו הכחול. הוא לובש חולצה אדומה עם כוכב צהוב עליה. הוא מסתכל סביבו. לואי הולכת גם עם תיק צד, לכיוון הכיכר עם הצ'לו הכחול. היא עוברת במעבר חצייה, מסתכלת הפעם. היא, יובל ודנה נפגשים באותה נקודה. הם הולכים אחד ליד השני במבוכה. דנה מנסה ללכת מהר יותר. יובל מסתכל בטלפון שלו על השעה שהוא אמור להגיע בה, לואי בטעות רואה את זה.
לואי:
רגע!
יובל ודנה עוצרים ומסתכלים עליה בהפתעה.
לואי:
אתה בי10?
יובל מראה לה את הפתק ומהנהן. דנה מקשיבה.
לואי:
אה… לא משנה. מגניב.
לואי v.o:
זה יהיה מוזר אם אני אגיד שאני גם שם?
דנה v.o:
אולי כדאי לי גם להגיד שאני שם?
טוב, בכל מקרה צריך לראות איפה הכיתה.
הם נכנסים לתוך הבית ספר ביחד והולכים לכיוון האולם הגדול. דנה פותחת את הטלפון שלה ומתוך אינסטינקט, גם לואי. דנה נכנסת לקבוצה של הכיתה שלה ומסתכלת על הפרטים. לואי גם נכנסת לקבוצה. היא מגוללת את אנשי הקשר, מנסה למצוא את האיש קשר של יובל ולא מוצאת. היא מסתכלת על איש הקשר של דנה ורואה את התמונה שלה. היא מסתכלת הלוך ושוב כמה פעמים.
לואי:
אוקיי. רגע. אתם שניכם בי'10 נכון?
הם עוצרים. דנה נבהלת אבל מהנהנת. יובל גם מהנהן.
לואי:
(מחייכת במבוכה)
אנחנו… באותה כיתה…
דנה:
טוב, מגניב..?
הם ממשיכים ללכת ביחד, כל אחד מנסה להסתכל לכיוון אחר בחלל. דפיקות ליבם נשמעות.
דנה v.o:
מה אפשר לומר עכשיו?
לואי v.o:
אולי…
יובל v.o:
לא. זה לא יהיה טוב.
כולם מדברים בו זמנית.
לואי:
אה….
דנה:
אתם מכירי-?
יובל:
איזה הרח-
הם צוחקים.
לואי:
רגע, מה ה…
שמות שלכם?
הם מתחילים להכיר את עצמם, הם נכנסים לאולם של התיכון.
הקולנוע הקווירקי הוא קולנוע המתאפיין במאפיינים שונים מסגנונות הקולנוע, ושילוב של חלק מהם בתוכו. בעבודתי, אחקור את השילוב של מאפייני הקומיות ומאפייני הדרמטיות בקולנוע הקווירקי.
הקולנוע הקווירקי הוא שם פופלארי לזאנר סרטים אמריקני בעיקרו, המציג דמויות אקסטרניות ומוכר יותר כ"הקולנוע האמריקאי האקסצנטרי" סרטים בז'אנר הזה הם למשל:
(Amelie (2001), Little miss sunshine (2006), Being John Malkovich (1999).
בסרט שלי, אני גם דנה בדמויות קווירקיות, דמויות שלא מוצגות לרוב וקצת מוזרות ומצחיקות. הסרט בנוי כך שיציג בעיה שיש לנערים שונים עם השתלבות בחברה, דיבור עם אנשים זרים וכו'. הסיפור מגולל את סיפורם של שלושה נערים עם חרדה חברתית, אשר מנסים לעבור אחר הצהריים רגיל בחייהם. הסרט מציג את הסיטואציות המביכות ומפחידות האלו בצורה קומית.
בקולנוע הקווירקי, יש יחס משונה בין קומי לדרמה. יש ניסיון לשלב את שניהם בסרט ולהשתמש בקומדיה כשיטת התמודדות עם בעיות בחיים.
התמות של הקולנוע הקווירקי לרוב יעסקו בתמימות, ילדות וההבדל בין בגרות לילדות.
תסריטאי/ית: זהר שדה
דנה (15), תלמידה אשר מתחילה את כיתה י', שתקנית, נחמדה, גרה בקריית אונו בשנים הנוכחיות. יש לה אחות אחת ושני הורים שהתגרשו ונישאו מחדש, ביישנית, נוטה לנסות לרצות אנשים ושמה את הצרכים שלהם מעל לצרכיה. אחראית, אוהבת לחקור ולנתח את האופי של חברות שלה (לא אומרת להן על כך).
לא אוהבת לדבר עם אנשים שהיא לא מכירה, חברה של הבנות הפופולריות בכיתה אך רק עוקבת אחריהן ושותקת בחברת שאר בני הכיתה. כל חברותיה ממשיכות איתה לאותה הכיתה בתיכון.
יובל (15), תלמיד אשר מתחיל את כיתה י', שם לב לדקויות, לחוץ, גר בקריית אונו, בן יחיד, ביישן עם חרדה חברתית, לא מתחבר בקלות עם אנשים, נאמן, מבין בקלות את החומר הלימודי, אוהב להיות לבד ולראות סדרות מצוירות.
יש לו שני חברים, הם לא ממשיכים איתו באותה הכיתה. מתכנן להיות לבד ולחסום את עצמו משאר הכיתה במהלך שנותיו בתיכון.
לואי (15), תלמידה אשר מתחילה את כיתה י', קשה לה לשים לב לבעיות ולחיים של אנשים אחרים, גרה בקריית אונו, אוהבת לשקוע לעולמות פנטזיה ולא להתעסק במציאות, קצת מתנשאת, יש לה שני אחים גדולים, יש לה חרדה חברתית והיא לא אוהבת להיות עם הרבה אנשים.
יש לה קבוצת חברים שהיו איתה בחטיבה, אחת מהם ממשיכה איתה לאותה כיתה. לפעמים מתנדבת להרים את ידה בשיעורים, אם היא ממש יודעת את התשובה.
סינופסיס
פנים. חדר שירותים במסעדה - יום
דנה (14) עומדת מול המראה אבל לא טורחת להסתכל על עצמה. רעש של הודעת טלפון נשמע והיא מקבלת מחברתה הודעה דואגת על למה היא בשירותים לכל כך הרבה זמן. דנה נבהלת, מורידה את המים לשירותים נקיים. היא שוטפת ידיים במראה, לא טורחת להסתכל על עצמה במראה. היא יוצאת מהדלת.
פנים. שולחן במסעדה - יום
דנה הולכת במסעדה שיש בה הרבה אנשים. היא מגיעה לשולחן המרכזי, שולחן עגול בו יושבים חמישה נערים. הם מדברים ולא מתייחסים אליה בזמן שהיא מתיישבת בכיסאה. היא נוגעת בכתפה של רוני, שיושבת על ידה ושואלת אותה אם האוכל הגיע. רוני מנידה בראשה וממשיכה לדבר בשיחה המרכזית. דנה מסתכלת על הצלחת הריקה שלה. היא רואה את כולם מדברים על שיעורי מתמטיקה ולשון. היא חושבת על איך שהיא צריכה לדבר יותר ואיך שחברותיה בטח מאוכזבות שהיא לא מדברת. היא פולטת משהו לא קשור לשיחה שלהם בכלל וכולם מסתכלים עליה במבוכה בדממה לשניה. היא רוצה לקבור את עצמה ורגלה מתחילה לרעוד מתחת לשולחן. נוי מחזירה את נושא השיחה והם ממשיכים לדבר על בית ספר. דנה מקשיבה להם בדממה, אוסרת על עצמה לדבר בגלל מה שקרה קודם. היא מתחילה להשתעמם מהשיחה לאט לאט. האוכל לא מגיע והיא נהיית מאוד רעבה. היא מתלבטת אם ללכת הביתה ולקנות משהו בדרך. הרי היא לא נהנית שם ואולי אם היא תלך, חברותיה לא ירגישו מבוכה על כך שהביאו אותה לשם. רועי שואל את המלצר עוד כמה זמן האוכל יגיע, הוא מתנצל ואומר שהמסעדה תחת עומס ושעוד כמה זמן. רוני מציעה שישחקו אמת או חובה עם בקבוק הקולה הריק שלה. כולם נענים בשמחה להצעתה. לדנה, שיודעת שבמשחק אמת או חובה גם יתייחסו אל קיומה וגם ישאלו שאלות מאוד מביכות, ההצעה פחות קוסמת והיא מדורבנת יותר לחזור הביתה. הם מסובבים את הבקבוק ודנה אומרת לרוני שהיא הולכת כי היא לא מרגישה טוב. רוני קצת עצובה אבל אומרת לה שתרגיש טוב. היא הולכת עם חיוך על פניה.
פנים. אגף הילדים בספרייה – יום
יובל (15) הולך בין שני מדפי הנוער בספרייה, אחד מהמדפים באנגלית. הוא בוחן את שמות הספרים ומוציא ספר בשם פלא. הוא מסתכל על סוף הספר, מסתכל שאין לידו אנשים ומחזיר את הספר למדף. הוא ממשיך ורואה עוד ספר בשם:"יומני החנונית",הוא מחייך ולוקח אותו. הוא מסתכל סביבו שאף אחד לא מסתכל עליו, והולך לחדר עיון בספרייה.
פנים. חדר עיון בספרייה – יום
יובל מסתכל על החדר הריק מלבד למישהו עם ספר עבה. הוא מתיישב על הכיסא לידו ומוציא מתיקו אוזניות. הוא מחבר אותן לטלפון ושם שיר. הוא שם את התיק מתחת לשולחן ופותח את הספר. הוא מתחיל לקרוא כאשר הזמן עובר. נשמעות דפיקות רגליו של עובד מהספרייה כשהוא עומד מול יובל עם ידיו על מותניות. ידו של יובל מתחילה לדפוק על השולחן. בדמיונו של יובל, העובד מעליב את אותו ומנסה לגרש אותו מהספרייה. יובל עם מבט מבוהל מחזיק את הספר בחוזקה. יובל מתעורר מדמיונו ושומע את העובד מבשר שהספרייה תיסגר עוד עשר דקות. יובל מקפל את דבריו והולך בחזרה לספרייה.
פנים. אגף הילדים בספריה - יום
יובל מתחיל ללכת לכיוון המדפים כשהספרנית אומרת לו שלום בצורה שפטנית ומפחידה אותו. הוא הולך במהירות ומסתתר מאחורי מדף הספרים. הוא לוקח נשימה וחוזר ללכת זקוף. הוא מוצא את המקום בו הוא הכניס את הספר והתחיל להכניס אותו. הוא מתחיל לחשוב על כך שאם יכניס את הספר מישהו אחר אולי יקח אותו, ומקבל את ההחלטה לנסות להשאיל אותו. יובל מסתכל מבעד למדפים על הספרנית שוב. היא מסתכלת בטלפון שלה. הוא מעודד את עצמו ומתחיל ללכת לכיוון השולחן שלה. בדמיונו, היא מסתכלת עליו ומחייכת עם סכין. הוא נעצר, הולך אחורה עד שהוא מגיע למדפים, ומסתובב כשהוא מגיע אליהם עם גבו אל הספרנית. הוא לוקח ספר מאחד המדפים ומתחיל להעמיד פנים שהוא קורא אותו. הוא נלחץ מהספרנית ומנסה לעודד את עצמו שהיא לא תוכל להרוג אותו. הוא מתחיל להקריא את הספר בראשו כשנשמעים צעדי הליכה. יובל מסתכל על הנעליים של הבן אדם ורואה את אותן הנעליים של העובד שקודם היה. הוא אומר שעוד חמש דקות הספרייה נסגרת. תקתוק השעון מתחיל. יובל מחזק את אחיזתו בספר. הוא לוקח נשימה ומעודד את עצמו לגשת אל הספרנית. צליל של הודעה מגיע לטלפון של יובל. הוא מסתכל עליו ורואה שהוסיפו אותו לקבוצה של י'10. הוא שם (אינסרט טלפון) את הטלפון בכיס ומסתובב לכיוון של הספרנית. היא מסתכלת בטלפון בזמן שמישהו עומד מלפניה. הוא עומד מאחורי המישהו ומחכה. הוא מסתכל על הספרנית, הוא נבהל כשהוא רואה בדמיונו שהיא מסתכלת ישר אליו ומתחילה לאיים עליו. היא אומרת לו שהספרייה זה לא מקום בשבילו ויורדת על גילו הבוגר יחסית לעובדה שהוא נמצא באזור הילדים בספרייה. היא מאיימת שתהרוס לו את כל העתיד ותתקע אותו לנצח בגן. הוא הולך במהירות מהתור, לחוץ ומפוחד, מאחורי אחד מהמדפים של הספרים. הוא מסתובב במקומו, ליבו דופק, כשהוא מפחד שהספרנית תהרוס לו את החיים. הוא מתיישב ושם את ראשו בין רגליו. הוא לוקח נשימה ומסתכל סביבו. הוא רואה ספר ילדים, לוקח אותו, ומתחיל לקרוא אותו. נשמעת קריאת העובד המבשר על סגירת הספרייה. יובל קופץ ועומד. הוא חושב במחשבותיו על הספר שעדיין לא הספיק להשאיל ומעודד את עצמו שהוריו לא יתנו לספרנית לעשות לו דבר. הוא מתחיל ללכת לכיוון הספרנית. הוא מחזיק את הספר בחוזקה. הוא שם את הספר על הדלפק של הספרנית והיא סורקת אותו. היא שואלת לשם משפחתו ויובל נבהל ולא מבין מה היא רוצה ממנו, הוא אומר תחילה את שמו הפרטי ולאחר מכן את שם משפחתו. בזמן שהספרנית מקלידה במחשבה, הוא מסתכל על מסכה שיש ליד מחשבה ומנסה להירגע. הספרנית מסיימת את עבודתה ומחליקה לו את הספר, הוא לא רואה את זהץ הספרנית מחכה כמה שניות, מסתכלת עליו, ואומרת לו לקחת את הספר. יובל מתעורר בבהלה, לוקח את הספר והולך במהירות מהספרייה, מחבק את הספר ושמח שהצליח להשיג אותו.
חוץ. רחוב עם מגרש חול לידו - יום.
לואי (15) הולכת ברחוב עם מגרש חול שנקטע על ידי מתנ"ס ושומעת מוזיקה באוזניות. היא קוראת תקציר של ספר מנויילן. היא מחזירה אותו לתיקה כשהיא רואה מולה את דניאל (15) שהולך מולה. היא מסתכלת עליו לשנייה בבלבול. עינייה מתרחבות בהבנה והיא רצה מאחורי החומה. היא עומדת מאחורי מכונית. היא מציצה שוב וחושבת שזה הוא. החבר הטוב של רותם (חברה הטובה ביותר שלה). היא חושבת על איך זה יהיה מביך לדבר איתו ואיך היא מאוד לא רוצה את זה. היא מוציאה מאוזנייה את האוזניות, מפסיקה אותן בכפתור שלהן ושמה אותן בתיק. היא מסתכלת שוב מעבר לחומה ורואה אותו עדיין הולך. היא מתלוננת שהוא הולך לאט ומנסה לדמיין סיטואציה בה שניהם נקלעים לשיחת חולין מביכה. היא מדמיינת את שני הקולות שלהם כקולה. היא מחליטה לחכות עד שהוא יעבור, היא מתיישבת על החול. היא מתחילה לשחק במשחק בטלפון כשפתאום היא מבינה שדניאל יכול להתקדם לכיוונה ולמצוא אותה יושבת על החול מאחורי מכונית. שזה יהיה עוד יותר מביך ורע והוא יוכל לספר לרותם. לואי מנסה לחשוב על פתרון ומגיעה למסקנה שהיא יכולה לנסות ללכת ממש מהר ולחצות את מעבר החצייה וכך הוא לא יראה אותה. היא מנסה את התוכנית, אבל היא נכשלת במהירות. היא לא שמה לב למכונית שעוברת במעבר חצייה והיא כמעט נדרסת על ידיה. המכונית צופרת לה כשדניאל נעצר מולה ומסתכל עליה. הוא שואל אם זאת היא. היא מזעיפה את פניה ורוטנת, מסתובבת אליו עם חיוך מזוייף ואומרת בהתלהבות שלום.
חוץ. רחוב ליד תיכון בן צבי - יום.
דנה, יובל ולואי הולכים לכיוון תיכון בן צבי. הם נפגשים ליד השביל הזה ליד התיכון והולכים אחד ליד השני באותו קצב בדממה. יובל מסתכל על הפתק של- כיתה י'10. לואי מסתכלת על הפתק שלו לשנייה, היא מזהה שהוא באותה כיתה שלה אך לא אומרת דבר. היא מנסה למצוא את התמונה שלו בקבוצה שלהם, כשהיא רואה את התמונה של איש הקשר של דנה ומבינה ששלושתם יהיו באותה כיתה. היא מבשרת להם על כך ומשתורר שקט מכיוון שאף אחד לא יודע מה להגיד. כל אחד מנסה לחשוב מה אפשר להגיד ושלושתם מדברים באותו הזמן ואז צוחקים. לואי שואלת מה השמות שלהם והשיחה מתחילה.
שיטת המחקר:
בעבודת המחקר, אני אחקור על העולם הקווירקי דרך הסרטים שבחרתי לעסוק בהם. אני אראה ואשווה בין הדמויות, בניית עולם, המבע הקולנועי וכו'. הסרטים אלו סרטים שנעשו בתחילת שנות האלפיים, כל אחד מהם מתאר סיטואציה לא פשוטה, בצורה קומית ונחמדה. כל סרט בצורתו שלו. הסרטים שאני מציעה לחקור עליהם הם:
ג'ונו (דיאבלו קודי - 2007)
שמש נצחית באור צלול (צ'ארלי קאופמן - 2004)
סקוט פילגרים (אדגר רייט - 2010)
בחרתי בסרטים אלו מכיוון שכל אחד מהם מייצג ומספר את סיפור עולם הקולנוע הקווירקי בצורה שונה. הסרטים מתייחסים לסיטואציות קשות בחיים בהומור, לפעמים הומור טוטאלי ומגוחך כמו בסרט: "סקוט פילגרים", ולעיתים מצליחים להגיע הרגעים הרציניים והאמיתיים אל תוך הסרט, כך שאפשר לראות מתוך הקומדיה את הקושי שנמצא בסיטואציה. כמו בסרט: "שמש נצחית בראש צלול". בסרטים אפשר לבחון איך כל אחד מהם מציג בצורה שונה את העולם הקווירקי, הדמויות ומאפייניהן הקווירקים והמבע הקולנועי.
תיאור הסרטים
"ג'ונו" ג'ייסון רייטמן (2007)
"ג'ונו" מספר את הסיפור של נערה בת 16 שנכנסה להריון מהחבר הכי טוב שלה. אחרי התלבטות קשה וביקור במרפאת הפלות, היא מחליטה לשמור את התינוק ולהביא אותו לזוג שצריך אותו. הנערה, אשר קוראים לה ג'ונו, מנהלת מספר מערכות יחסים ומתמודדת לאורך הסרט עם קשיים בהן בזמן שההריון מתקדם והתינוק ממשיך לגדול. ג'ונו מנהלת את קשריה הבעייתים עם מספר אנשים: אביה ואימה החורגת. אשר היו מעדיפים אילו המצב לא היה קורה אך "תומכים" בג'ונו והחלטותיה, חברה הכי טוב, פולי בליקר, שאליו יש לה רגשות שהיא מסרבת להכיר בהם. ג'ונו אומרת לו שהם לא זוג, למרות שהיו ביחד, והאמירה פוגעת בו עמוקות. הוא מנסה להתחיל את חיי האהבה שלו מחדש, אך ג'ונו מתעצבת ומתווכחת איתו על רגשותיה. בסופו של דבר, ג'ונו מבינה את טעותה ומודה ברגשותיה. הם מתנשקים ונהיים זוג באופן רשמי. והזוג אליו היא רוצה לתת את התינוק, מארק וונסה לורינג. בין ג'ונו למארק מתפתחת כימיה, יש להם תחומי עניין משותפים והם נפגשו כמה פעמים בלי ונסה. מארק מחליט שהוא רוצה להיפרד מונסה, מכיוון שהוא לא מוכן להיות אבא והוא רוצה להיות עם ג'ונו. ג'ונו לא מתחברת אליו ומחליטה עדיין לתת את התינוק לונסה. בסופו של דבר, היא יולדת את התינוק ונותנת אותו לונסה.
מדוע בחרתי בסרט זה?
בחרתי בסרט ג'ונו מכיוון שהוא מציג סיטואציה קשה ומורכבת שיכולה לקרות להרבה נערות בתיכון, אך למרות הקושי והמורכבות, בעזרת נקודת המבט של ג'ונו, אפשר לראות את העניין גם בצורה חיובית ויפה. ג'ונו בוחרת להמשיך את ההריון למען האחר, למען ונסה ומארק. הסרט מצטייר כסרט משעשע ויפה בעזרת ההסתכלות של ג'ונו על המצב. הסרט הוא דוגמה מעולה לסיטואציה רצינית ודרמטית שמצליחה להיות מוצגת בצורה חיובית ותורמת.
"שמש נצחית בראש צלול" מישל גונדרי (2004)
הסיפור נפתח בבוקר קריר, שם ג'ואל יוצא כרגיל לעבודה, אך מחליט בלי שום סיבה לנסוע לחוף הים במונטוק. שם הוא פוגש את קלמנטיין, השניים מתיידדים ופותחים בקשר רומנטי.
לאחר מכן ממשיכים שנתיים לאחר שהזוג נפרד, ג'ואל ניגש למקום עבודתה של קלמנטיין ומגלה שהיא לא מזהה אותו. הוא מגלה מחבריו שקלמנטיין מחקה את זיכרונותיה מהזוגיות שלהם ואת ג'ואל. ג'ואל מחליט לעשות את אותו הדבר והוא הולך למרפאה למחיקת זיכרון. במהלך התהליך, הוא מבין שהוא לא רוצה למחוק את קלמנטיין ואת אהבתם, אך זה מאוחר מדי. ג'ואל מבין במחשבותיו שאין ביכולתו למנוע את המחיקה וקלמנטיין שבמוחו מציעה לו להיפרד כראוי ומציעה לו להיפגש במונטוק לאחר המחיקה.
אחרי שמוחו של ג'ואל מחוק, הוא קם בבוקר רגיל לעבודה, אך מחליט בלי שום סיבה לנסוע לחוף הים במונטוק. ברגע זה מתגלה אשר פגישתם הראשונה חלה לאחר שהזיכרונות שלהם אחד מהשני נמחקו. הם לא מודעים לכך ומתאהבים מחדש. קלמנטיין מוצאת בתיבת הדואר שלה כשהיא חוזרת הביתה מעטפה שנשלחה לה על ידי עובדת המרפאה, במעטפה קלמנטיין מסבירה לעצמה למה היא רוצה למחוק את ג'ואל מהזיכרון שלה. ג'ואל מקבל בעצמו מעטפה דומה, בה הוא מזכיר לעצמו את כל מגרעותיה של קלמנטיין, הוא רואה את זה כשהיא מגיעה לביתו וקלמנטיין שומעת ומתעצבנת. היא יוצאת ומתחיל דיאלוג בין השניים, שבסופו של דבר הם מחליטים לנסות שוב את קשרם, למרות שהוא כנראה לא יצליח.
מדוע בחרתי בסרט זה?
"שמש נצחית בראש צלול" לוקחת סיטואציה שחלה על הרבה זוגות לאחר פרידתם, המשאלה לקחת את הכאב והזיכרונות המאושרים שכבר לא יחזרו ולהשכיחם מראשנו. לצערנו, בחיים האמיתיים אין אופציה ללכת למרפאה למחיקת זיכרונות ולמחוק את הזיכרון של אהובייך הישנים (לפחות עדיין לא), וצריך להתמודד עם הזכרונות והכאב, על מנת להשלים איתם בצורה בריאה ולהמשיך הלאה בחיים. בסרט, אנו רואים מה קורה כשהתהליך הזה נחצה באמצע. את הצדדים הרעים והטובים שיכולים לקרות מזה, ואיך התהליך בסופו של דבר יחזור על עצמו עד שהוא יושלם בצורה בריאה. "שמש נצחית בראש צלול" לוקח את הבעיה המוכרת הזאת של פרידה, ומוסיף לה איבר בדיוני ומעניין, בהתחלה הוא נראה כמו התגשמות החלום, אך לאט לאט מגלים ביחד עם הגיבורים שמרפאה למחיקת זיכרונות לא באמת הייתה דבר טוב למערכות יחסים.
"האקסים של החברה שלי" אדגר רייט (2010)
הסרט "סקוט פילגרים נגד העולם" מדבר על איש בן עשרים שמתחיל להיות בקשר רומנטי עם מישהי בתיכון. לאחר שהוא מגיע למסיבה, הוא פוגש את רמונה פלאוורס, מישהי בת גילו, מסתורית וצבעונית. סקוט פילגרים מתחיל להיות אובססיבי כלפי רמונה והוא מציע לה לצאת איתו. הם יוצאים כמה פעמים וסקוט מגלה שלרמונה יש שבעה אקסים שעדיין רודפים אותה, הם אובססיביים כלפיה ואם סקוט רוצה להמשיך לצאת עם רמונה, הוא צריך להביס את כולם בקרב ייחודי לכל אחד מהם. סקוט מתחיל להילחם בהם, הראשון בקרב ריקודים, השני בקרב מכות וסקייטבורד וכו'... לבסוף, עם האקס האחרון של רמונה, היא עדיין מרגישה רגשות כלפיו והיא בוחרת להיות איתו ולעזוב את סקוט. סקוט מאוכזב ורוצה להשיג את רמונה בחזרה, הוא מנסה להילחם בחבר שלה, ומבין שהוא האקס הבא של רמונה. האקס המשוגע הבא. הוא מבין שהוא נלחם על רמונה ולא בשביל עצמו, ומחליט להילחם בזכות הכוח של אהבה וקבלה עצמית. הוא הורס את הצ'יפ שליטה שהאקס של רמונה שם בעורפה, והוא ורמונה חוזרים להיות ביחד.
מדוע בחרתי בסרט זה?
הסרט "סקוט פילגרים נגד העולם" מייצג מאוד את העולם ה"קווירקי". הוא מראה סיטואציה הזויה וקומית ביותר, אך עם מסרים ושכבות על מערכות יחסים ומה קורה כשלא משחררים מהעבר ומן אהבות קודמות. הסרט מציג את התהליך של הפיכה לאקס חדש, ואובססיביות לבן אדם אחר. אך סקוט מצליח להתגבר על האובססיה שלו "לזכות" בחזרה ברמונה ומחליט להילחם באקס שלה בשביל עצמו ולא בשבילה. הסרט, שהתפתח מחוברות קומיקס, מתאפיין בהרבה מאפיינים מעולם הקולנוע ה"קווירקי", החל מן הוויזואליות ועד לדמויות. לדוגמה, בסרט יש את הדמות של רמונה פלאוורס, אשר מייצגת דמויות בשם "Manic pixie dream girls" - דמויות שמופיעות בסרטי תיכון ולעיתים גם בסרטים "קווירקים". מאניק פיקסי דרים גירלז הן נערות חולמניות וחיוביות, אשר מטרתן העיקרית היא להוציא את הדמות הראשית מהחיים המשעממים והמנותקים שלה. אצל סקוט פילגרים, התהליך הוא קצת שונה. רמונה לא עושה הרבה בשביל להוציא את סקוט משגרת חייו, אך הוא עושה הרבה על מנת לזכות בקשר איתה.
פרקי העבודה
הטענה המרכזית
הקולנוע הקווירקי מתואר כקולנוע קווירקי מכיוון שהוא קם מתרבות שנקראת תרבות הקווירקי. בתרבות זו, להיות מוזר וחמוד זה מגניב. והדבר הטוב החדש הוא המוזרות הקלאמזית והמקסימה הזאת. אני אתייחס לקולנוע הקווירקי כקולנוע קווירקי ולא הקולנוע האמריקאי האקסצנטרי מכיוון שהוא בא מן התרבות הקווירקית והוא מנסה להתחקות אחרי מה שהיא מייצגת.
ברצוני להציג את ההתייחסות של הקולנוע הקווירקי לקומדיה, האיזון שמנסה להיות בסרטים אלו בין מצחיק לרגשי, מדוע התחילו להציג אותן ככה בקולנוע הקווירקי ובאילו דרכים המבע הקולנועי נעזר על מנת לשפוך אור מסוים על סצנה מסוימת.
בנוסף, אני אבחן איך הסרטים מציגים את העולם הקווירקי לעומת איך הוא יהיה מוצג בסרט שלי, אשווה בין הדמויות ובין שיטות המבע הקולנועי השונות.
מהלך העבודה
פיתוח הטריטמנט לתסריט:
חשיבה על המבע הקולנועי
פיתוח הדמויות והעצמת עולמן הפנימי בתסריט
כתיבת הביוגרפיות של הדמויות הראשיות
כתיבת שוטינג סקריפט לסרט
תיק הפקה:
בתיק ההפקה אספר ואראה תמונות של הלוקיישנים, ניצור לו"ז לימי הצילום, נכתוב את הביוגרפיה של הדמויות, נשים את האודישנים של כל דמות, נכתוב את שמות השחקנים ופרטיהם, ניצור רפלקציה אישית ונשים את הגרסאות הקודמות, הטריטמנט והפרמיס של התסריט.
הפקת הסרט
חיבור תיאורטי:
ניתוח והשוואה של שלושה סרטים העוסקים בנושאים הנוגעים בתחומים דומים לתסריט שלי, תוך התבססות על מאמרים הנוגעים לנושא. אקרא מאמרים על מאפייני הקומדיה והדרמה ואמצא אותם בסרטים, אשווה בין סוגי הדמויות, הצגת הנושאים והשפה הקולנועית של כל אחד מהסרטים ואיך הם בסרט שלי לעומת זאת.
פרקים בעבודה
A Companion to American Indie Film"", בלאקוול וויילי, 2016 (הפרק מתוך הספר - Quirky culture: tone, sensitivity and structure of feelings)
"Scott Pilgrim Against Hegemony, Nostalgia, Healing Heteronormativity."
ליזרדי ריאן, 2013, מאתר: ACADEMIA" - https://www.academia.edu/10674455/Scott_Pilgrim_vs_hegemony_nostalgia_remediation_and_heteronormativity
"The Exemplary Screenwriter - Comedy Case for Investigation"
סטייסי טיילור, מאתר - aawup.org.au
https://www.aawp.org.au/wp-content/uploads/2015/05/Taylor_S_The_Model_Screenwriter.pdf
"Using local drama in the writing and speaking of EFL learners' creative expression"
דאויי אוסטי וואהיו נורהאיטי, 2016, מאתר:
ג'ונו, ג'ייסון רייטמן, ארצות הברית (2007)
שמש נצחית בראש צלול, מישל גונדרי, ארצות הברית (2004)
האקסים של החברה שלי, אדגר רייט, קנדה, ארצות הברית (2010)
דוגמאות לנושאים:
מוצעת כאן רשימת נושאים מתחום הקולנוע היכולים לשמש רעיון או נושא לעבודת-גמר. הנושאים מוצעים כדי לגרות ולעורר עניין וסקרנות וכדי לסייע בתהליך של בחירת הנושא לעבודה. הנושאים מנוסחים, בחלקם, באופן רחב וכוללני מאוד. ניתן לגזור מהם נושאי-משנה צרים וספציפיים יותר.
ניסוח הנושא והגדרתו חייבים להיות מדויקים וברורים, באופן שהנושא לא יהיה רחב מדי ולא מצומצם מדי והשאלה הנבדקת תהיה ברורה. הגדרתו הבהירה והמדויקת של הנושא, חשיבותה מרובה בתהליך הכנת עבודת-גמר ועוד קודם לכן, בהכנת ההצעה לה.
• דמות הנווד בסרטיו של צ'אפלין
• השתקפויות בסרטיו של וודי אלן
• דמות היהודי בסרטיו של וודי אלן
• עולם הילד על-פי סרטיו של שפילברג
• האגדה בסרטיו של שפילברג
• הצגת כנופיות הנוער ב"רסטי ג'יימס" וב"נערי הכרך" של פרנסיס קופולה
• "סיפור קצר על אהבה" של קישלובסקי - מציצנות או אהבה?
• העיר ניו-יורק על-פי סרטיו של מרטין סקורסזה
• ההומור הסאטירי והפרודי בסרטיו של מל ברוקס
• דמות הזר בקולנוע הישראלי
• סרט התעודה כסרט תעמולה
• סרט התעודה כאמירה אישית של יוצר
• דמות האישה בקולנוע הצרפתי החדש
• ה"פילם נואר" - שפת הקולנוע כביטוי של מציאות אידיאולוגית
• מלחמת וייטנאם והשתקפותה בסרט "צייד הצבאים"
• דמות הערבי בקולנוע הישראלי
• הקולנוע הישראלי - תרבות וכלכלה
• השפעת סרטי ההנפשה (אנימציה) על ילדים בני 63-
• הספרות בראי הקולנוע
• דמות החייל בקולנוע הישראלי, על-פי סרטיו של אורי ברבש
• דמות הצבא בקולנוע הישראלי, על-פי הסרט "אחד משלנו" של אורי ברבש
• תדמית של משפחות "אתניות" בקולנוע האמריקני העכשווי
• מפגש בין-תרבותי בקולנוע
• דמות היהודי בקולנוע האמריקני
• התפתחות דימוי ה"פאם פאטאל" בקולנוע - ממיי ווסט ועד מדונה
• הקולנוע הנשי הישראלי
• הצגת השואה בקולנוע על-פי הסרט "בחירתה של סופי"
• דימויי יחיד וחברה בקולנוע
• חריגות וטיפוסים חריגים בקולנוע
• דמות ההומוסקסואל בקולנוע בכלל ובקולנוע הישראלי בפרט
• הצגת הזקנה בקולנוע המודרני על-הסרט "הנהג של מיס דייזי"
• הקולנוע המגויס
• תעמולה בקולנוע
• מחאה חברתית בקולנוע
• מוזיקה וקולנוע
• המחזמר בקולנוע
• אפקטים מוזיקליים בקולנוע
• אפקטים ופעלולים בקולנוע
שאלת המחקר
שאלה פוריה היא שאלה שמעודדת חשיבה, למידה והתפתחות. היא שאלה שאינה ניתנת לתשובה פשוטה או חד-משמעית, ודורשת מהלומד להפעיל את החשיבה הביקורתית והיצירתיות שלו. שאלות פוריות יכולות להוביל לדיון, מחקר, יצירתיות וחשיבה חדשה.
ישנן מספר תכונות של שאלות פוריות:
הן פתוחות: שאלות פוריות אינן דורשות תשובה חד-משמעית או נכונה/לא נכונה. הן מאפשרות ללומד להציע מגוון רחב של תשובות, ולדון בנושא באופן מעמיק יותר.
הן מערערות: שאלות פוריות מערערות את הנחות היסוד של הלומד, ומעודדות אותו לחשוב מחוץ לקופסה. הן יכולות לגרום לו לשקול דברים חדשים, ולפתח הבנה עמוקה יותר של הנושא.
הן רלוונטיות: שאלות פוריות רלוונטיות לחיי הלומד ולעולם שמסביבו. הן יכולות לעודד אותו להשתמש בידע שלו כדי לענות על השאלות, ולקשר בין הנושא הנלמד לחייו האישיים.
הן מאתגרות: שאלות פוריות מאתגרות את הלומד, ומעודדות אותו לחשוב קשה. הן יכולות לסייע לו לפתח כישורי חשיבה גבוהים, כגון חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות.
לדוגמא: השאלה מדוע הקולנוע עוסק רבות בתכנים שליליים היא שאלה פוריה כי היא עונה על כל הסעיפים של שאלה פורייה:
התשובה לשאלה זו יכולה להוביל לדיון, מחקר, יצירתיות וחשיבה חדשה. היא יכולה לסייע לנו להבין טוב יותר את הקולנוע, את האדם ואת העולם שבו אנו חיים.
שיטת המחקר
בכתיבה אקדמית על סרטי קולנוע נהוג להשתמש במגוון שיטות מחקר, ביניהן:
ניתוח טקסטואלי:
ניתוח היסטורי:
ניתוח פסיכולוגי:
ניתוח אידיאולוגי:
ניתוח השוואתי:
ניתוח פילוסופי:
