נספח א: תיק הפקה מלא
production file - HAFAKA ART
loader
המערכת טוענת נתונים...
1 | העולם הרגיל
הגיבור מתחיל בחייו הרגילים לפני שההרפתקה מתחילה.
במגמה
סתם עוד יום שלישי.
סיפור יציאת מצרים
משה חי כנסיך.
המטריקס
ניאו עובד כמתכנת ביומיום.
2 | קריאה להרפתקה
הגיבור מקבל אתגר או קריאה לצאת למסע.
במגמה
התלמיד מתחיל עם רעיון/תסריט לפרויקט קולנועי.
סיפור יציאת מצרים
משה רואה שוטר מצרי מכה עבד עברי והורג אותו.
המטריקס
"תתעורר ניאו." "עקוב אחרי הארנב הלבן
3 | סירוב לקריאה
הגיבור מהסס בגלל פחדים או חוסר ביטחון.
במגמה
מתעורר חוסר ביטחון ואתגרים לגבי ההיתכנות.
סיפור יציאת מצרים
משה בורח למדיין.
המטריקס
ניאו לא מצליח לרדת דרך הפיגומים מהבניין.
4 | פגישה עם המנטור
הגיבור נתקל במנטור המספק הדרכה.
במגמה
חונכות ולמידה, גיבוש ועבודת צוות.
סיפור יציאת מצרים
המפגש עם אלוהים (הסנה הבוער).
המטריקס
ניאו פוגש את מורפיאוס
5 | המעבר אל העולם המיוחד
הגיבור מתחייב למסע ונכנס לעולם חדש.
במגמה
הצהרת כוונות אמנותית, השראה ופירוק תסריט לבימוי.
סיפור יציאת מצרים
משה חוזר למצריים.
המטריקס
ניאו לוקח את הגלולה האדומה ומתעורר בפוד.
6 | מבחנים, בעלי ברית, אויבים
הגיבור מתמודד עם אתגרים, מתחבר ומתעמת עם יריבים.
במגמה
ליהוק/דמויות תיעודיות, מציאת לוקיישנים, לו"ז.
סיפור יציאת מצרים
מפגש עם פרעה, עם ישראל ואחיו אהרון, מכות מצריים הראשונות...
המטריקס
הבנת המטריקס, תרגול, למידה, הכרה של האוייבים (הסוכנים), הכרה של בני-ברית (צוות הספינה)
7 | התקרבות למערה הכמוסה ביותר
הגיבור מתכונן לאתגר או ניסיון גדול.
במגמה
תכנון שוטינג, ברייקדאון, אישורי הפקה, תכנון לו"ז, סטוריבורד וכו'...
סיפור יציאת מצרים
ההכנות למכת בכורות.
המטריקס
הפגישה עם האורקל – הבנה שתהיה לניאו בחירה. תפיסתו של מורפיאוס, וההחלטה ללכת להציל את מורפיאוס
8 | המבחן הגדול מכולם
הגיבור עומד בפני מבחן משמעותי, לעתים קרובות הנקודה הנמוכה ביותר שלו.
במגמה
יציאה לצילומים. ויזואל ותצוגת משחק
סיפור יציאת מצרים
מכת בכורות.
המטריקס
ההצלה של מורפיאוס
9 | התגמול
הגיבור צובר ידע, כוחות או תובנות חדשות.
במגמה
חומר הגלם.
סיפור יציאת מצרים
בני ישראל מקבלים את חירותם ורכוש גדול.
המטריקס
ההכרה בכוח העצמי האהבה של טריניטי
10 | הדרך חזרה
הגיבור מתחיל את המסע חזרה אל העולם הרגיל. לעיתים קרובות "הרשע" מתעורר מחדש ומתחיל לרדוף את הגיבור בדרכו חזרה.
במגמה
עריכת הצילומים, הוספת אפקטים, סאונד ומוזיקה.
סיפור יציאת מצרים
יציאה למסע לארץ ישראל. פרעה מתחרט וצבאו יוצא למרדף אחר בני ישראל.
המטריקס
ניאו אינו מספיק לצאת. נלחם בסמית. ניאו מפסיק להילחם עם הסוכן סמית ובורח.
11 | מבחן אחרון ולידה מחדש
הגיבור עומד בפני עימות אחרון עם "הרשע" ולעיתים קרובות נדמה כי הוא מפסיד ויאבד את חייו. אך ברגע האחרון הוא "קם לתחייה"..
במגמה
הסרט לא עובד כמצופה. נראה שהכל אבוד. דרוש צילומים נוספים, עריכה מחדש וליטוש של הפיין-קאט לקראת סרט מוצלח.
סיפור יציאת מצרים
פרעה סוגר על בני ישראל. נראה כי הכל אבוד. קריעת ים סוף.
המטריקס
"שלום, מר אנדרסון" ,ניאו מת וקם לתחייה
12 | חזרה אל העולם הרגיל עם שיקוי הפלאים
הגיבור חוזר הביתה, שונה, עם תובנות או משהו אחר בעל ערך לחלוק עם סביבתו.
במגמה
רפלקציה וצמיחה, הערכת המסע, למידה מהתהליך ויישום לקחים בפרויקטים עתידיים, מבחן בגרות והקרנה מול קהל.
סיפור יציאת מצרים
חירות לבני ישראל. ותחילת מסע חדש במדבר.
המטריקס
"סופרמן"
בין שמיים לארץ נועה טל
כשמעתיקים לינק לתמונה מגוגל דרייב יש להגדיר את השיתוף ל"כל מי שקיבל את הקישור".
כשמעתיקים לינק לקובץ מגוגל דרייב יש להגדיר את השיתוף ל"כל מי שקיבל את הקישור".
תאריכי הפקה: 01/03/2024 עד 04/03/2024 08/03/2024
#בריאות נפשית
#יחסי הורים ילדים
#צבא
המסע של היוצרים
הצוות
תסריט
5/5
הצהרת כוונות אמנותית
3/9
שחקנים/דמויות
הליהוק הושלם
2/2
בימוי
3/3
צילום
מסמכים שלא מולאו
יומן צילוםתסריט צילומים
1/3
עריכה
מסמכים שלא מולאו
יומן עריכהדוחות צפייהרפלקציה
0/3
סאונד
ארט
מסמכי הפקה
מסמכים שלא מולאו
יומן הפקהברייקדאון
3/6
רפלקציה (סיכום אישי)
לא מילאו
3/9
השאלת ציוד
אין ציוד אצל ההפקה
תיק הפקה לבגרות

הודעות

בימוי: טל נועה
תפקיד לבגרות
יש אישור הורים
נייר עמדה
21/14
יומן הפקה (4)
משוב אישי
12/5
פירוק תסריט לבימוי (4)
דוח הפקת יא (13)
צילום: ניישטיין אמיתי
תפקיד לבגרות
יש אישור הורים
נייר עמדה
15/14
(0/100) יומן הפקה
משוב אישי
11/5
(0/100) תסריט צילומים
(0/100) דוח הפקת יא
עריכה: רביקוביץ איתי
תפקיד תומך
יש אישור הורים
הקלטה: אזרחי עומר
תפקיד תומך
יש אישור הורים
בום: כהן יהלי
תפקיד תומך
יש אישור הורים
ע.הפקה: טננבוים לנה
תפקיד תומך
יש אישור הורים
משחק: יעקובי יונתן
תפקיד תומך
יש אישור הורים
תאורה: דובולר אודובסקו אלכסנדרו
תפקיד תומך
יש אישור הורים
צילום: ניישטיין אמיתי
תפקיד לבגרות
יש אישור הורים
לוגליין: אבא שמדמיין את בנו חוזר מהצבא, הוא עוזר לו לשקם את החנות שלו וגם את חייו.
סינופסיס: אריק (50) הוא אביו של דניאל (18) שחזר לביקור מהצבא לאחר מלחמה ארוכה שבה לא היה בבית זמן רב. דניאל חזר בסוף המלחמה ובא ליום להיות עם אביו לפני שצריך לחזור לצבא. לאריק יש עסק של חנות פרחים, שמצבה רע לאחר כחודש שבו אריק לקח הפסקה וחזר לעבוד רק כאשר דניאל בא לביקור. דרך הביקור דניאל עוזר לאביו לשקם את החנות ועל הדרך גם את חייו שנאבדו קצת. בסוף הסרט מתברר שדניאל נהרג במלחמה והחזרה שלו לעזור לאביו במהלך כל הסרט הייתה בדמיונו של אריק בלבד ועזרה לו לנסות להמשיך בחייו לאחר שבוע השבעה. דרך החזרה של דניאל בדמיונו של אריק, הוא מצליח לנסות ולשקם את חייו וגם להגיד דברים אחרונים לדניאל שרצה להגיד.
The "script" key is not present in the API response.
איפיון הדמויות:
דניאל (זכר, 19)
יונתן יעקובי
גאלח כהה
רגיש אכפתי אדיש
המוטיבציה המרכזית של הדמות היא לעזור לאביו לחזור לחייו הקודמים לפני מות הבן. מה שמקשה על הדמות היא העובדה שהוא מדומיין במוחו של אביו

אריק (זכר, 50)
דביר בן שלוש
שיער שחור אפרפר
אדם פשוט, מעריץ את הבן שלו, נראה קשוח אבל בפנים מאוד רגיש.
להשלים שהבן שלו נפטר.

הצהרת כוונות אמנותית (ניירות עמדה)

על פי הטקסט המבוסס על בורדייה, "הון תרבותי" כולל משאבים כמו ידע, רמת השכלה (הנמדדת בתעודות), מיומנויות ופרקטיקות חברתיות (שליטה בשפה, התנהגות תרבותית וכו'), והוא קשור באופן הדוק למוצא החברתי ולרמת ההשכלה. הון זה, יחד עם ההון הכלכלי, מעצב את ה"הביטוס" של האדם – מערכת מופנמת של נטיות, טעמים, תפיסות עולם וסגנון חיים הנרכשת מגיל צעיר. ההביטוס פועל באופן לא מודע וגורם לטעמים והעדפות (במוזיקה, לבוש, מזון) להיראות כבחירה אישית טהורה, אך למעשה הם מובנים חברתית ומשקפים את המיקום החברתי של הפרט. ההביטוס הוא "מערכת סיווג בלתי נראית" המשתמשת בהון התרבותי והכלכלי כדי לעצב את האופן שבו אנו צורכים תרבות ומתייחסים לאחרים (תהליך ה"הבחנה").

ערכו וכוחו של ההון התרבותי אינם קבועים, אלא נקבעים ומופעלים בתוך "שדה" חברתי ספציפי, כמו שדה התקשורת, האמנות, החינוך או הפוליטיקה. כל שדה הוא זירת מאבק בין "סוכנים" (יחידים ומוסדות) על עמדות כוח, הגדרת הכללים וקביעת הלגיטימיות של סוגי הון שונים. השדה מאופיין במבנה היררכי ובנטיות (הביטוס שדה) משלו, המשפיעים על תהליכי הייצור התרבותי. למשל, בשדה התקשורת (ובפרט בטלוויזיה), הלחצים הכלכליים (כמו המרדף אחר רייטינג) גורמים ליצרנים להימנע מסיכונים ולשעתק פורמטים מוכרים. כתוצאה מכך, השדה מגביל את מגוון התכנים המוצעים לצרכנים וכופה עליהם היגיון שוק, ובכך מערער על רעיון כוח הצרכנים האוטונומי ומדגים כיצד מבנה השדה משפיע על התוכן התרבותי ועל תפיסת המציאות של הצרכנים



הון תרבותי ( הצהרת כוונות הפקה): קודשביץ עלמה

אני עלמה קודשביץ', אני במגמה מאז כיתה ז, בחרתי במגמת קולנוע כי אני מעוניינת ללמוד כיצד סרטים נוצרים, מהם הכלים והטכניקות המשמשים את היוצרים. אני רוצה למצוא את הדרך האומנותית שאיתה אני יכולה להשפיע ולהעביר את המסרים שחשובים לי וקולנוע זאת דרך מעולה ומעניינת. אני אוהבת סרטי דרמה וקומדיה. הסרט הזה הוא סרט על אובדן והוא מאוד דרמטי על כל האופנים.

הסרט מדבר על אובדן ועל מלחמה, וגם על קשר של אבא ובן. החיבור האישי לסרט הוא של הבמאית, למשפחה שלה וזה סיפור שמאוד קרוב לליבה.

בחרתי בתפקיד כי אני בן אדם ניהולי ומאורגן ואני יודעת לתקשר טוב עם אנשים ויש לי גם יכולות שיכנוע טובות. בחרתי בצוות הנוכחי לאחר שהתרשמתי מהכישורים והיכולות של חברי הצוות, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. אני אוהבת לשמוע את החזון של הבמאי ולנסות להעביר את זה להפקה בדרך שתהיה הכי מדויקת בשבילו. אני מרגישה שבסופו של דבר הסרט הוא של המפיק באותה הצורה שהוא של הבמאי, גם המפיק עובר תהליך עם התסריט ומתחבר אליו כאילו הוא שלו.

אני אגדיר מטרות ברורות לגבי מה אני רוצה להשיג בסרט. אני אפתח אצלי תכונות של גמישות וסבלנות. אבין מה הוא הציפיות של הבמאי מהפקת הסרט. איזה לוקיישנים, שחקנים ואווירה כללית הוא מצפה מההפקה, ואני צריכה להתאים את עצמי לציפיות אלו. בנוסף, ארוחת ההפקה עם כל העוזרים והצוות הכולל זה שלב חשוב בעבודה על ההפקה, ככה כולם יודעים מה הציפיות של הבמאי המפיק והצלם, וככה גם מכירים אחד את השני טובה יותר.

קשה לדבר על אובדן בסרטים, למצוא שחקנים שיתאימו לסרט כזה רגיש וקשה למצוא לוקיישנים לסרט כזה עשיר. יכול להיות קושי במציאת לוקיישנים מסוימים, כי רובם יהיו לוקיישנים שלא שייכים לנו או שיכול להיות הרבה הסחות דעת בהם.
מקורות השראה

הבמאית ראתה ראיונות עם אנשים שחוו אבדון דומה למה שיש בסרט והם בהכחשה וחושבים שהוא כל הזמן לידם ואפילו מדברים איתו. היא ראתה את הראיונות ועליהם היא ביססה את תיאור האופי של הדמויות ואת התמה של הסרט.

אנחנו לא מוצאות את הראיונות
בראיון יש סבא וסבתא ששכלו את נכדם במלחמה. הם סיפרו על נכדם ואז הסבא אמר ״אני מרגיש שהוא יושב ממש פה לידנו, לא מת, אלא ממש פה לידי״
היא ראתה את הראיונות ועליהם היא ביססה את תיאור האופי של הדמויות ואת התמה של הסרט. לראות אנשים שבאמת עוברים את זה במציאות מאוד עזר לה לתאר את התפקידים הרגישים מאוד האלה.
צורה וסגנון

אין

אין
אין
שאנחנו צריכים שהמשחק צריך להיות מאוד רגיש, ולא להגזים או להקצין את המשחק.
עקרונות מנחים בתכנון ימי הצילום יהיו בשבילי סבלנות, איפוק ורגישות כלפי השחקנים, הצוות והסביבה. אני חושבת שזה כלי מפתח בשביל סט והפקה טובה. אני אנסה שנצלם בשעות נוחות ולא נחרוג מהן.
יכול להיות קשה למצוא שחקנים מתאימים לתפקידים הרגישים ומציאת לוקיישנים מתאימים ותכנון זמנים של כל לוקיישן כי כנראה כמעט כל אחד מהם לא יהיה שלנו. ננסה למצוא שחקנים עם קשר כזה או אחר אלינו, כמו משפחה וחברים מהשכבה.
גמישות היא דבר שנצטרך לעשות והרבה, ולחץ היא תובנה שאנחנו כן נצטרך להתמודד איתה אבל נרצה כמה שיותר להימנע.

ההון התרבותי, לפי התאורייה של בורדייה, מתייחסת למשאבים תרבותיים שיכולים להיות לאדם וקבוצה ומשפיעים על המעמד החברתי שלהם. הון תרבותי כולל בתוכו, ידע, חינו, כישורים, ודרכי התנהגות שמוערכים בחברה או בקבוצה תרבותית מסויימת. על פי בורדייה, לכל אדם יש ״הביטוס״ הביטוס היא מערכת של נטיות ותרבות פנימית המעצבת את התפיסות וההעדפות התרבותיות של אותו אדם. הביטוס הוא סוג של תוצר של ההון התרבותי, ובעזרתו האדם יכול לנוע ביו שדות תרבותיים ולהתאים את עצמו לכללים וקודים של אותו שדה, וכך הוא משפיע על איך הוא נתפס בחברה.
שדה התרבות, לפי בורדייה, הוא מערכת יחסים שבהם האנשים החיים עם תרבות- יוצרי תרבות, צופי תרבות, מבקרי תרבות, מתמודדים עם חוקים, ערכים ומאבקים על הון תרבותי. כל שדה תרבותי מכיל חוקים והבנות פנימיות משלו שמעצב את האופן בו אנו צורכים תרבות או מעריכים תרבות. הון תרבותי הוא כלי דרכו השחקנים בשדה התרבותי פועלים, אמן יכול להפיק יצירה תרבותית שמוסיפה להון התרבותי שלו ומאפשרת לו קבלת הכרה בשדה התרבותי. כל שדה תרבותי פועל בתוך הקשרים החברתיים והפוליטיים, שמעצבים אותו ונותנים לו חשיבות בתוך החברה ולכן ניהול של הון תרבותי בתוך שדה תרבותי תלוי מאוד, במאבקים פולטיים, וחברתיים.



הון תרבותי ( הצהרת כוונות בימוי): טל נועה

אני נועה טל, ואני במגמת קולנוע מאז שאני בכיתה ז׳ וזה לגמרי היה הבחירה הכי טובה שיכולתי לעשות בשביל עצמי. הלימודים במגמה הפכו לחלק מרכזי בחיי, ובמיוחד העשייה של הסרט יא שלי. אני אוהבת קולנוע מהז׳אנר הדרמטי, שכולל בתוכו דמויות שחשים אליהם חיבור אישי ושל ממש תוך סרט קצר או ארוך, וזה מתקשר להפקה שלי כי רציתי לעסוק השנה בסרט יותר משמעותי ועמוק, מהז׳אנר הדרמטי שמצליח לרגש את האנשים שצופים בו אך גם להפתיע אותם.

הסרט שלי עוסק בחיבור של בן ואב, אב שמתקשה לשחרר מבנו שנהרג, והסרט עוסק בתהליך של האב להבין שבנו מת. בסיפור רואים שהאבא מדמיין את בנו שחוזר מהמתים כדי לעזור לו להמשיך בחייו, ולשקם אותם. בסרט שלי הבן נהרג בשרותו בצבא, ואני מאמינה שבמצב שאנחנו נמצאים כרגע, הכולל אנשים רבים, גיבורים, שמתו במלחמה הזאת, בכדי להגן על המדינה שלנו. והחיבור שלי לסרט הזה ולפי דעתי גם לשאר האנשים במדינה שלנו דומה, כי במצב כזה שכל יום יש הותר לפרסום אחר, יש גם אנשים ומשפחות שיושבים בבית ומקבלים את הבשורות הקשות האלו, ובסרט שלי ניסיתי לחקור שיטת התמודדות אחת עם מוות של אדם קרוב, וגם להראות שפרידה מאדם קרוב, היא הדבר הקשה ביותר שיכול לקרות, וכל אחד מתמודד שונה, ויש חלק שמתקשים להיפרד, ועושים הכול כדי להחזיר אדם, גם אם זה בדמיון.

בחרתי בתפקיד שלי, כבמאית, כי מבחינתי כאשר כתבתי את התסריט היה לי מאוד ברור איך הסרט עומד להיראות, ויותר מזה רציתי ליצור אותו הכי טוב שאפשר. את הצוות שלי לא בחרתי, אבל תוך כדי עבודה על הסרט אני מבינה שקיבלתי את הצוות הכי טוב שאפשר.

כדי להתכונן לעבודה בסרט, צפיתי בסרטים רבים שמתעסקים ונוגעים ברגש, סרטים דרמטיים שעוסקים בקשר של אנשים קרובים, וגם בסרטים הכוללים אפקט הפתעה. כדי להתכונן אני אחקור את הסרטים הללו ואבין איך הם פועלים ועובדים ומצליחים לרגש או להפתיע.

אני חושבת שבתסריט ובכללי בסרט ישנם שני אתגרים מרכזיים, אתגר אחד הוא ליצור רגש, לגרום לצופים להתחבר לדמויות, כדי שבסוף הם יחושו קרבה אמיתית אל הדמות שמתה. ואתגר נוסף הוא ליצור אפקט הפתעה, ושהצופים לא יגלו את הסוף לפני, ושהרזמים השתולים במהלך הסרט לא יהיו ברורים מידי.
מקורות השראה

אחת היצירות שמלוות אותי היא הסרט ״fight club״.

fight club, 1999 בבימוי דייוויד פינצ׳ר, ארצות הברית.
הסרט fight club או בעברית מועדון קרב מספר על הדמות הראשית שלנו, שלא מצליחה לישון תקופה, וזה מוביל אותה להזיות ומשבר זהות בו היא מדמיינת אדם בשם טיילר דרדן,שהוא בעצם התת מודע של המספר, ביחד הם עושים את כל מה שהמספר חלם לעשות, הם פותחים ביחד מועדון קרב בשם פייט קלאב, וביחד הם יוצרים צבא משל עצמם ועושים בעיות רבות, ורק לקראת סוף הסרט המספר מבין שהוא דמיין את טיילר בעצם ושאין אדם כזה.
בעיני יצירה זאת קשורה בצורה ישירה לסרט שלי, מכיוון שבפייט קלאב, הבמאי שותל רמזים רבים לצופים כדי שיבינו שטיילר הוא לא אדם אמיתי, אלא אדם מדומיין, ובסרט שלי אני גם שותלת רמזים לכך שהאבא מדמיין את בנו ושהוא לא אמיתי. ומרגיש לי שמסרט זה אני אוכל ללמוד המון על איך מוצגים הרמזים בסרט.
צורה וסגנון

בחרתי את הסצנה בה המספר וטיילר רבים מכות.

הסצינה שבחרתי היא דיאלוג בין המספר לבין טיילר דרדן, בו טיילר מבקש מהמספר להרביץ לו כי הוא מעולם לא היה בקרב וחשוב שהוא יהיה בקרב (בדיעבד אפשר לדעת שהמספר הוא מי שבאמת מתכוון לזה), ובסצינה הם הולכים מכות, אבל כעיקרון המספר מרביץ לעצמו.
בקטע שבחרתי יש מאפייני שפה קולנועית רבים ומשמעותיים, בהדרגתיות גדלי השוטים מצטמצמים, מתחיל באקסטרים לונג שוט עד שעובר לקלוז אפ, ומשם חוזר שוב לאקסטרים לונג שוט בהדרגתיות, הצבעוניות בפריים יפה, וטיילר הוא היחיד שבולט בה בגלל הג׳קט האדום, אדום לרוב מרמז על סכנה ובנוסף כאשר הוא בולט בפריים ולא משתלב יכול להעיד על כך שהוא אולי לא קשור. כשהם מתחילים ללכת מכות פתאום יש מוזיקה שמרגישה קצת לא קשורה כאילו הגיע מחלום או הזיה, וזה מרמז לנו גם על כך שאולי הכול חלק מהדמיון של המספר.
אני יכולה ללמוד מהקטע הזה המון, מלבד זה שהקטע מצויין ועשוי מצויין, נשתלו המון רמזים בקטע זה לגבי זה שטיילר לא אמיתי, ואני יכולה ללמוד המון מאיך שהם עשו זאת.
הז׳אנר של הסרט שלי הוא דרמה, הוא קונפליקט בו נמצא הגיבור, ברגע מכריע בחייו בו הוא מתמודד עם משהו משמעותי. הסרט לרוב יהיה מותח ויצור ציפיות אצל צופי הסרט.
על פי המאמר: לאפי, דן, בורדייה, הביטוס ותיאוריית השדה, סוגיית מפתח בתיאוריית המדיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2011 - ההביטוס היא הגדרה של הנטיות וטעם, בעיקר מבחינה תרבותית - לדוגמה טעם בסרטים, המוטמעות באדם מגיל צעיר בהתאם לנסיבותיו החברתיות וההון התרבותי אליו נחשף (לאפי, עמוד 212). ההביטוס מעצב את האופן בו אנשים צורכים תרבות, והוא מבוסס, כאמור, על ההון התרבותי והכלכלי של האדם (לאפי, עמוד 213). ההביטוס פועל בתוך ״שדות״ שונים, לדוגמה: ״שדה״ האומנות, ״שדה״ התקשורת ועוד. ככל שלאדם יש הון תרבותי גדול יותר ב״שדה״ מסוים, כך גדלים סיכוייו להצליח באותו שדה ולהשפיע בתוך אותו שדה (לאפי, עמוד 215).


הון תרבותי ( הצהרת כוונות צילום): ניישטיין אמיתי

אני אמיתי ניישטיין, תלמיד במגמת בקולנוע מכיתה ט׳ ואוהב צילום מגיל 10 בערך. אני מאוד נהנה מהלימודים במגמה וההזדמנות ללמוד קולנוע וצילום בפרט ברמה גבוהה. אני אוהב לצלם או לערוך סרטים ולהרגיש שאני תורם בצורה ייחודית להעברת המסר של הסרט, תוך שימוש באסתטיקה ייחודית. בסרט ״בין שמיים לארץ״, ארצה להעביר את המסרים בצורה הברורה והרגישה ביותר. מכיוון שהסרט עוסק בדימיון ובאבל, הוא מסתמך במידה רבה גם על הויזואליות שלו.

הסרט ״בין שמיים לארץ״ עוסק באב שכול מהמלחמה, אשר מדמיין יום אחד את בנו המת חוזר הביתה מהצבא, ומקיים את השגרה הקודמת שלו יחד עם בנו המדומיין, ליום אחד בלבד, עד שבנו עוזב אותו סופית והאב נאלץ להשלים עם השכול. אני מאוד מתחבר לנושא, כי אני חושב שבמציאות הנוכחית במדינה כמות הסיפורים על חללים ונפגעי פעולות טרור הוא כה גבוה, שאנשים לא שמים לב לבני האדם שעומדים מאחורי לשמות ולסיפורים האישיים של משפחות שכולות. בנוסף, הסרט מציג מציאות אלטרנטיבית לכיצד יכלו להיראות החיים של הדמות הראשית לולא המלחמה ואז ״מפיל״ את המציאות הקשה על הצופה. אני מאוד מתחבר למציאות האלטרנטיבית המוצגת בסרט גם ברמה הלאומית ולא רק כמקרה פרטי כמו שמוצג בסרט, ואני חושב שהסרט יכול להראות שיש ברירות נוספות שיכולות לגבות פחות חיים.

בחרתי לצלם לנועה מכיוון שמאוד התחברתי לתסריט שלה, ואני גם חושב שאני עובד מעולה עם נועה וגם עם שאר הצוות. אני מאוד אוהב לצלם סרט בו הצילום הוא חלק מרכזי מהעברת המסר, מה שדחף אותי עוד יותר לצלם את הסרט הזה.

אני מתכנן להיפגש עם נועה כמה שיותר פעמים לפני הצילומים, ולנתח ביחד את התסריט כדי להבין מה המניעים של הדמויות כך שאוכל להעביר את המסרים בצורה הברורה והמדויקת ביותר. אנסה להציג את השוטינג לכמה שיותר מורים לפני הצילומים כדי לקבל ביקורת, וגם לנסות שוטים שאני חושב שיהיו קשים לצילום מראש.

מכיוון שהסוף של הסרט בא יחסית בפתאומיות, אני מפחד שלא נצליח להעביר את המתח הפנימי של אריק במהלך הסרט, דבר אשר יקשה על הצופים להבין את הסיפור וגם עלול לגרום לסרט להיות פחות מעניין ממה שהוא יכול להיות. בנוסף, אני מפחד שלא יהיה ברור שהאבא מדמיין את הבן שלו, ושאנשים יחשבו בטעות שהבן מת במהלך הזמן של עלילת הסרט.
מקורות השראה
“Three colors: Blue” , בצרפתית: ״Trois Couleurs: Bleu״ (1993), בימוי: קז׳ישטוף קישלובסקי. צרפת, שוויץ, פולין, בריטניה.
הסרט "שלושה צבעים: כחול" של קישלובסקי עוסק בחירות רגשית דרך סיפורה של ז'ולי, המתמודדת עם אובדן משפחתה - בעלה המלחין המוצלח וביתם הקטנה, בתאונה. הצילום בסרט, ובמיוחד השימוש הדומיננטי בצבע הכחול ובצבעים בכללי, ותנועות המצלמה המדויקות, משמשים ככלים מרכזיים להעברת מסעה הפנימי. בתחילה, הכחול מסמל אבל ובידוד, אך בהדרגה הוא מקבל משמעות של תקווה, חיבור אנושי ושחרור מהעבר. טכניקות צילום ייחודיות כמו תקריבים, השתקפויות וצבעים עזים מדגישות את חוויתה הסובייקטיבית של ז'ולי ומעצבות את האווירה המלנכולית והעוצמתית של הסרט.
ראיתי את הסרט "מנצ'סטר ליד הים", ומאוד התחברתי לאיך שהוא מראה עצב עמוק בצורה אמיתית, בלי דרמות מיותרות. הצילום שם פשוט, הצבעים קצת אפרוריים ועצובים, וזה עזר להרגיש את תחושת האובדן של הגיבור ולהזדהות איתו. אני רוצה לקחת חלק מהתחושה הזאת גם לסרט שלנו. נצלם את העולם של אריק, ואת חנות הפרחים, בצורה שתראה כמה החיים שלו כרגע כבויים ועצובים, פשוט דרך איך שהמקומות האלה נראים. ראיתי את הסרט ״שלושה צבעים: כחול״, והתרשמתי מאוד מהאופן בו כל שוט ושוט עוזר להעביר מסר או תחושה כלשהי לצופה. האופן בו הצילום בסרט תורם להעברת מסע האבל של ז׳ולי מצויין ומדויק. הצפייה בסרט נתנה לי הרבה רעיונות לצילום הסרט ״בין שמיים לארץ״, בעיקר בענייני תנועות מצלמה וקומפוזיציה. הסרט מלווה את ז׳ולי במסעה, כאשר כבר בתחילתו מודיעים לה על מות משפחתה. הסיפור ב״בין שמיים לארץ״ מעט שונה, בצורה שתצטרך לבוא לידי ביטוי בצילום: הסרט ״בין שמיים לארץ״ אינו מלווה את אריק בתגובתו הראשונית, אלא מציג דרך התמודדות שלו לאורך זמן לא ארוך מאוד. שוני נוסף ומשמעותי הוא אופן ההתמודדות של הדמות הראשית: בעוד אופן ההתמודדות של אריק הוא דמיון מציאות אלטרנטיבית, והימנעות מהתעסקות במות בנו עד לסוף הסרט, ז׳ולי מכירה במות משפחתה, ואף רוצה לשים קת לחייה בעיקבות מותם. כלומר - אריק וז׳ולי, שניהם על שני קצוות שונים על הספקטרום של אופן ההתמודדות עם אובדן. המטרה שלי ב״בין שמיים לארץ״, היא לעזור לבנות את המתח לאורך הסרט, כך שהצופים יישארו מרותקים למסך, אך בו בזמן, לא להבהיר מדי את העלילה - המטען הרגשי צריך להסתכם לסוף הסרט כדי שיהיה לו אפשר גדול כמה שיותר. לכן, הצילום של דניאל, בצפייה ראשונה, לא יהיה לא אמין. הוא יהיה אמין אך יכיל רמזים להמשך הסרט במיזנסצנה. ננסה גם להראות את ההשפעה הטובה שלו על אריק דרך קומפוזיציות ותאורה. ככה, כשהסוף יגיע והאמת תכה באריק, זה ירגיש יותר חזק גם לצופים.
צורה וסגנון

הסצנה בה מודיעים לז׳ולי על מות בעלה ובנה בתאונה.

ז׳ולי שוכבת במיטה לבד לאחר התאונה. נכנס לחדר רופא. הוא שואל אם היא יכולה לדבר. אחר כך, הוא שואל אותה אם היא הייתה בהכרה בזמן התאונה, וטיפה מגמגם. הוא אומר לה שבעלה מת בתאונה. היא מרימה את מבטה, מבלי להסתכל עליו, ואומרת: ״אנה?״ (שמה של ביתה), והוא אומר שגם היא מתה. ז׳ולי טומנת את ראשה בשמיכה ונאנחת בעצב.
אמצעי המבע העיקריים הם העמדה, צילום ותנועות מצלמה : בסצנה רק שלושה שוטים, כאשר כל אחד מהשוטים מצליח ללכוד כמות רבה מאוד של מידע ויזואלי. בשוט הראשון, מופיעה זרועה של ז׳ולי מונחת על המיטה, מה שמראה כי היא כנראה ישנה, ועל סריגה של ז׳ולי דבוק סוג של משהו שעשוי מסיבים או חוטים דקים מאוד (נראה כאילו הוא נדבק על הסריג בחוץ). הוא זז ברוח - מה שמעביר את האווירה הקרה של החדר והבדידות של ז׳ולי. לפריים נכנס הרופא, והיד שלו מונחת כעת על זרועה של ז׳ולי באופן מנוכר, כמעט ללא מגע. זה מדגיש עוד יותר את בדידותה ואת הזרוּת שלה בסיטואציה. בשוט השני, מופיע הרופא דרך ההשתקפות על עיניה של ז׳ולי. כך, השוט גם מציג לנו את הרופא בזמן ההודעה לז׳ולי, וגם מראה את האופן בו עיניה זזות בתגובה להודעה הקשה. השוט הזה, לעומת השוט הראשון, אינו סטטי אלא הנד הלד. זה עוזר לצופים להיכנס ל״סערת הרגשות״ של ז׳ולי ברגע הדרמטי הזה. גם השוט הבא, קלוז אפ על פניה של ז׳ולי מזווית גבוהה, עובד מעולה: הוא מציג לצופה את תגובותיה הויזואליות של ז׳ולי מקרוב מאוד, ועוזר מאוד להעצים את הרגש ברגע השבירה שלה, בכך שהמצלמה זזה יחד עם ראשה של ז׳ולי ומתקרבת לפניה. כך, בתנועה אחת, נוצרה גם הזדהות כלפי ז׳ולי עם הצופים דרך כך שהמצלמה זזה יחד איתה, מה שגורם לצופים להרגיש כאילו הם חווים את הסיטואציה יחד איתה, וגם העצמה של רגשותיה דרך ההתקרבות של המצלמה לפנים שלה ברגע השיא מבחינה רגשית של הסצנה.
אני יכול ללמוד מהקטע כי השימוש בתנועות מצלמה בזמנים הנכונים יכול לעזור מאוד להעצים רגעים בצילום סרטים: כאשר המצלמה לא זזה יותר מדי במהלך הסצנה, כל תנועה שלה מקבלת משמעות ומדגישה את הרגע. בנוסף, למדתי כי הקפדה על עומק בפריים ודחיסת כמה שיותר מידע אליו לא רק עוזרים להעביר מידע לצופה, אלא גם מעצימים את ההזדהות הנוצרת אצל הצופים: בסצנה זו, לדוגמה, כל השוטים שלא על ז׳ולי היו דרך ז׳ולי, מה שעזר למנוע מהצופים להתנתק ממנה מבחינה רגשית.
הז׳אנר של הסרט הוא דרמה פסיכולוגית. הדרמה הפסיכולוגית היא ז׳אנר המתמקד בדמויות מבחינה נפשית ומנטאלית, ובקונפליקטים הפנימיים שלהן. בדרמה פסיכולוגית, הקונפליקט נוצר על ידי קונפליקטים פנימיים של הדמויות ולאו דווקא על ידי אירועים חיצוניים. הצילום בדרמות אלו, נועד לא רק לתעד את המתרחש מבחינת עלילה, אלא להמחיש את המצב הנפשי והקונפליקטים הפנימיים של הדמויות. זה מתבצע על ידי שימוש נרחב בתקריבים על הדמויות, אשר יעבירו ביעילות את הבעות הפנים והתחושות שלהן, הרבה בוקה אשר עוזר לנתק את הדמות מהרקע ובכך ליצור ניתוק שלה מהסביבה ולהדגיש את החוויה האישית שלה, שימוש בזוויות צילום לא שגרתיות בשביל להעצים את הרגש ברגעים מסוימים, תנועות מצלמה אשר עוזרות להכניס את הצופים לעולם של הדמויות ועוד.
סיכומים אישיים (רפלקציה)
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: הפקה

לפי המאמר, רפלקציה היא שלב מכריע שבו הלומד לוקח צעד אחורה מהחוויה ומנסה להבין אותה. עם התבוננות ושיקוף על מה שקרה. המאמר מדגיש ששלב זה עוסק בחשיבה על החוויה מנקודות מבט שונות. המאמר לא מעסק ספציפית בהתליך על אומנים, אבל אפשר להסיק מסקנות ממנו על אמנים. עבור אמן, "חוויה קונקרטית" יכולה להיות פעולת יצירת אמנות, התנסות בטכניקה חדשה, או אפילו התבוננות במשהו שמעורר את האמנות שלו. שלב "תצפית רפלקטיבית" (= הרפלקציה) יכלול את האמן המקדיש זמן לניתוח תהליך היצירה שלו, התוצאה, והרגשות ומחשבותיו במהלך התהליך, ובכך יבין את החוויה שעבר יותר טוב וגם את היצירה שלו. על ידי שיקוף החוויה האומנותית שלהם, אמנים יכולים לזהות מה עבד טוב, עם איזה אתגרים הם התמודדו איתם ואיפה הם יכולים להשתפר. הם יכולים לשקול היבטים שונים של עבודתם, כמו קומפוזיציה, בחירות צבע, טכניקה והמסר או התחושה הכללית שהם התכוונו להעביר ביצירה האומנותית שלהם. אני חושבת שאני לומדת קונקרטית. אני מאמינה שבשביל ללמוד באמת צריך לעשות, גם אם זה אומר לטעות ולהיכשל- מטעויות שאני עושה אני לומדת.



הפקה: 39
בהצהרת הכוונות שלי, היה לי חשוב התקשורת. אם זאת התקשורת ביני לבין בעלי המקומות שצילמנו בהם, או בין חברי הצוות. אני מריגשה שעניתי על הצרכים של כולם בהפקה, ודאגתי שתהיה אווירה כמה שיותר טוב למרות כל הלחץ. דאגתי להסעות, אוכל ולמחליפים לעוזרי הפקה ודאגתי שכולם יהיו שבעים ומרוצים למרות ימי הצילום הקשים. היו לנו כמה קשיים בנינו לבין בעל חנות הפרחים, אבל זה לא היה שום דבר דרמטי, וכמובן שהתנצלנו ועשינו כל דבר שצריך בשביל שנצא באור טוב מולו, וזה באמת מה שקרה. התקשורת שלי הייתה מוצלחת ואני גאה בעצמי על כך.
ההפקה היא חלק משמעותי מהסרט, האביזרים המיוחדים, הלוקיישנים המסובכים ואפילו מציאת בעלי חיים בשביל הסרט לא היו קוראים לולא הערך ההפקתי הרב של הסרט. כל דבר פיזי שמראה את הסיפור ומספר אותו יותר טוב, יכול לרמז על האובדן שבסוף הסרט, ומוסיף לאווירה- היה פקיד שלי של המפיקה, ולכן הערך ההפקתי של הסרט הזה הוא הגבוה ומעביר את המסרים של הסרט בצורה ברורה יותר.
ניסיתי להיות כמה שיותר מדויקת בזמנים, אבל לצערי היו כל מיני בלתמים ולחצים שהקשו עליי לממש את זה, כמו ציוד מצלמה שהיה צריך עוד זמן להרכיב אותו, עוברי אורח שעברו ליד חנות הפרחים והפריעו לנו ואלו שאלות וכדומה. אני כן באתי מאוד מאורגנת לכל יום צילום, תמיד היה לי עותקים של לוחות הזמנים, בטריות, הייתי עם הטלפון שלי כל הזמן בשביל לתקשר דברים עם בעל הלוקיישן/לתקשר דברים על הימים האחרים, ואני חושבת שזה שהייתי מוכנה ומאורגנת מראש כמו שקיוויתי, זה מאוד עזר לי. בסופו של דבר, לקחנו לשחק את דניאל הדמות הראשית את אחד החברים הקרובים שלנו, שגם הוא איתנו במגמה, שזה דבר שמאוד הקל עלינו, כי הוא הבין את הלחצים, היה מוכן לתפקיד קצת קשה ורגיש והיה מתחשב ושחקן מעולה.
באתי מאוד מאורגנת לכל יום צילום, וסידרתי את לוחות הזמנים בצורה הכי נוחה ומיטבית בשבילנו, ניסיתי להיות הכי מאורגנת מראש שיכולתי- שאלו דברים שתמיד היו חשובים בשבילי כשהייתי מסדרת את הרשימות לסידורי המחסן בתור מחסנאית במגמה. כל פעם שעברנו לוקיישן, הייתי עוזבת הכל ומנקה ומסדרת את הלוקיישן בשביל להשאיר רושם טוב על בעלי הלוקיישנים, כמו שקיוויתי.
היה לנו מעבר לוקיישן מאוד מאתגר- העברת ציוד, צוות, ארוחת צהריים ואסיפת כלב שמצטלם ממרכז תל אביב לצפון רמת אביב. דבר ראשון שתרם להתמודד עם האתגר, הוא השארת זמן רב למעבר הלוקיישן בברייקדאון, מה שתרם מעט אבל עדיין לא הוריד את הלחץ. דבר שני, חלוקת תפקידים, אני נסעתי באוטובוס בשביל לאסוף את הכלב, בזמן ששאר הצוות נסע באוטו עם הציוד וחלק גם היו עם הציוד באוטובוס אחר, מה שתרם מאוד כי הם כבר יכלו להקים את הסט בזמן שאני אוספת את הכלב והכל היה מוכן בשנייה שבאתי עם הכלב. דבר שלישי, הזמנו פיצה לאורחת צהריים בשביל להקל עלינו עם העברת עוד דברים באוטו/ אוטובוס והם היו מתקררים, אז הפיצה הגיעה חמה והשביעה את כולם ונתנה לכולם אנרגיה להמשך היום צילום.
קונפליקט מרכזי שהיה לנו הוא שלא היה לנו שחקן ראשי עד יום לפניי הצילומים. היו לנו הרבה ביטולים של הרגע האחרון, וניסינו לחפש בכל מקום שיכולנו אך ללא הצלחה והיינו תקועות. זה היה מאוד מתסכל, עד לרמה שכמעט ביטלנו את ימי הצילום, והקונפליקט הזה ליווה אותנו עד הדקה ה-90. למזלנו, מצאנו בסוף את השחקן המושלם, חבר טוב שלנו מהמגמה, שהבין את הלחצים של ההפקה וידע גם לשחק דמות רגישה.
היינו צריכים לוותר על שוטים, בגלל כל מיני אילוצים. אבל לדעתי, הסרט הגמור היה מעולה גם בלעדיהם. ככה השוטים והסרט עצמו היה מהודק יותר, ובזמן הנכון בשבילו.
אני אוהבת את איך שהסרט הסופי ייצא. אני חושבת שהאלמנטים המוסתרים כמו הגלגל אבל תרמו לסיפור ורמזו על מה שיכול להיות הסוף, הלוקיישנים שתרמו לאווירה והצטלמו יפה, ובכללי אני חושבת שההפקה תרמה לסרט.
גיליתי שאני יכולה להרגיע את הרוחות אם יש ריבים על הסט, לשכנע אנשי עסק ולהיות אסרטיבית, לתקן בעיות ולהתמודד עם זמנים. הייתי עושה אחרת שכשמשהו מלחיץ מאוד קורה, כמו שבירת רכוש של בעל לוקיישן, הייתי פחות נלחצת ממה שנלחצתי שם בסט. נכון, זה מבאס, והרגשתי באותו הרגע שהאמון שלו בי נפגע, אבל בכל זאת אפשר לתקן הכל, והאמון של בעל העסק לא נפגע והכל היה טוב בסופו של דבר. הייתי רוצה להיות קצת פחות לחוצה באותו הרגע, ולהבין שאת הכל אפשר לסדר כמו שעשיתי בסוף.
השנים שלי במגמה הם השנים הכי משמעותיות וטובות שהיו לי. המגמה לימדה אותי המון, אם זה על עצמי בתור בן אדם, או על הפקה, כתיבה, בימוי ועריכה. קיבלתי גם ידע טכני וגם ידע עיוני מהמגמה, והרגשתי שכל מה שאני לומדת פה אני יכולה לקחת איתי לחיים. אני אסירת תודה על השנים האלה, ומקווה מאוד שהם יתרמו לי בהמשך החיים כשאתעסק בתחום בתור אדם בוגר.
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: בימוי

מעגל הלמידה של קולב, אומר שיש שלבים בסיסיים שחייב לחוות כדי ללמוד, צריך לעשות משהו אקטיבי ולא רק להסתכל, צריך לקחת צעד אחורה ולעשות רפלקציה ולחשוב ולנתח את הסיטואציה, השלב הבא הוא לקחת את כל מה שלמדת, לשאול שאלות ולקרוא מאמרים ותאוריות ולנסות להבין איך הוא משפיע והשלב הרביעי, הוא לקחת את המידע ולשלב אותו בצורה אקטיבית בחיים. וכתוצאה ממעגל הלמידה יש גם סוגי למידה שונים. לימוד דרך עשייה ופעילות, לימוד דרך ניתוח רפלקטיבי של סיטואציות, לימוד דרך תאוריות, ולימוד דרך עשייה ויישום הידע שלהם. חשיבות הרפלקציה על פי קולב היא שאי אפשר להמשיך ללמוד לפני שלוקחים צעד אחורה ומסתכלים על התמונה הגדולה ומנסים להבין מה למדת דרך שאלות מנחות, ואיך מה שלמדת יכול להשפיע על תהליכי הלמידה שלך העתידיים. כי מבחינת קולב כל תהליך שלמדת מלמד אותך לפעם הבאה ודרך הרפלקציה אתה לומד איך ללמוד טוב יותר, ואיזה סוג למידה מתאים לך. אני סוג למידה קונקרטי ולומדת יותר טוב בעשייה, גם אם זה אומר שאני טועה.



בימוי: 102
בהצהרת הכוונות היה לי חשוב מאוד, אפקט ההפתעה בסרט ותחושת ההזדהות עם הדמויות וגם החיבור הרגשי לסרט, מתגובות שקיבלתי הבנתי שהסרט היה מרגש והצליח לגעת באנשים, בנוסף גם הרבה גם הופתעו מהסוף ולא ציפו לו בכלל וחלק קטן מאוד כן הצליח לשים לב לרמזים ששתלתי אבל הרבה רמזים לא עברו וגם חלק מההחלטות שעשיתי בסרט שלא היו מובנות לחלק, אז בנושא הזה לא הצלחתי לממש, אבל כן הצלחתי לרגש ולהפתיע וזה משמח מאוד.
הצוות שלי עזר לממש את מה שרציתי ומה שדמיינתי, וכל אחד מהם תרם הכי הרבה שהוא יכול כדי שזה יצא מה שדיימנתי, אבל מה שהכשיל אותי בעיניי היה שחלקים בתסריט לא היו הכי טובים שאפשר ובסוף בצילומים זה בלבל אותנו ויצר מצב שלא כל קטע שצילמנו יצא הכי ברור, וגם בלתמים של זמן או בלתמים אחרים.
הסרט פייט קלאב בא לידי ביטוי, בכך שניסיתי לשתול רמזים כמו בסרט על כך שהבן מת, ובעקבות מקור ההשראה הצלחתי ליצור רמזים שהם פחות מובנים ושבצפייה ראשונה קשה לקלוט אותם.
הנושא שלי הוא נושא שיחסית קל להזדהות איתו, וכך גם עם הדמויות, בגלל שאני מדברת על עולם השכול במיוחד בתקופה בה אנחנו נמצאים, זה מעורר רגש אצל כולם, לכן היה לי חשוב שהשחקנים יהיו שחקנים שקל להתחבר אליהם רגשית ויודעים להביע רגש, כדי שהצופים יוכלו להתחבר, אלמנט הרדיו שהתנגן בחלקים מהסרט הוסיף לתקופה גם ולתחושה של התקופה וגרם להתחבר יותר עם העולם של הסרט.
במהלך ההפקה, הייתי תמיד בקונפליקט בין להקשיב לשחקנים שלפעמים היו עייפים או כבר רצו ללכת אל מול הצילום והאם להשקיע עוד זמן בצילום כדי שיהיה לי שוט יותר טוב, והיו פעמים שוויתרנו על לצלם שוב כי השחקנים כבר היו מותשים, ולפעמים כן התעקשתי שנצלם. קונפליקט נוסף היה האם להיצמד לתסריט או לפעמים גם לזרום ולשנות את השורות שישמעו יותר טבעי ויהיה לשחקנים יותר נוח להגיד.
לדעתי יכלנו לבוא יותר מאורגנים להפקה, היו המון דברים ברגע האחרון כולל לוקיישן ושחקן כמעט ראשי, וזה הכניס את כל ההפקה לתחושת לחץ, היו נסיבות שהביאו אותנו לכך, אבל אם הייתי יכולה לבצע אחרת הייתי דואגת שנגיע מוכנים כמה שיותר כדי שגם ההפקה תהיה יותר ברוגע.
לא זכור לי דילמה מרכזית שהייתה לנו, אבל אנחנו כצוות עבדנו מעולה ביחד, דאגנו שכולם ירגישו טוב ויהנו מהחוויה של יצירת סרט במגמה, וניסינו לשמור על אווירה מכבדת כל הזמן ועל תחושה טובה והתמודדנו עם כל בעיה שהייתה ברוגע וברצון לפתור אותה כך שיתאים לכולם.
כל צפייה של הסרט שלי מחדש, אני שופטת אותו בצורה אחרת ורואה פגמים אחרים. אם להיות כנה אחד הדברים שיותר מפריעים לי בסרט הוא עולם הסאונד שלא היה מדויק מספיק, אבל כל פעם לאחר שאנשים צופים בסרט רואים כמה הם מתרגשים, וחלק אף דומעים, ואני מאוד גאה בעצמי שהצלחתי להעביר רגש שקשה להעביר בסרט במיוחד בסרט קצר.
למדתי על עצמי המון במהלך העשייה, גיליתי על עצמי שכאשר פרויקט כלשהו חשוב לי מספיק, אני מקריבה הכול בשבילו ועושה הכול כדאי שהוא יהיה הכי טוב, וזה גם משהו שהייתי משנה, כי עקב הדבר הזה לפעמים עשיתי דברים מסוימים לא בשיתוף פעולה, וזה דבר שעצוב לי עליו.
מה שהכי השפיע עליי במהלך העבודה על הסרט, היה התקופה בה אנחנו חיים, בגלל כל ההאבדות הרבים, זה השפיע עליי המון ביצירה של הסרט ובמחשבה בכללי על הסרט, וברצון שבעקבות התקופה בה אנחנו באמת חשוב להציג את נקודת המבט גם של האנשים שנשארים חלק ממעגל השכול.
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: צילום
על פי מודל הלמידה ההתנסותית, התהליך האומנותי אינו מסתכם בעשייה הראשונית. על פי המאמר Main, P (2022, September 09). Kolb's Learning Cycle, כדי שתהליך הלמידה יהיה משמעותי יותר ויובל להתפתחות אישית אפקטיבית יותר, נדרש גם שלב של רפלקציה אישית. הוא משלב כגשר בין העשייה האומנותית, למשמעותה והבנה עמוקה שלה. דרך הרפלקציה, האמן יכול לזהות חוזקות וחולשות של עצמו, לכן, הרפלקציה חיונית להתקדמות האישית של האמן, ולקבלת כמה שיותר ניסיון מהפרויקטים עליהם הוא עובד. במהלך הרפלקציה, האמן בוחן את התוצר והתהליך, ומחבר בין הידע שלו לתוצאות ההתנסות (התוצר). החשיבות העיקרית של הרפלקציה היא ביכולת שלה להוביל אדם להבנה ״מופשטת״ יותר של נושאים, המסקנות שהאמן מסיק מהרפלקציה תורמות אחר כך ליצירה שלו. אני חושב שאני לומד קונקרטי: אני מצליח ללמוד חומר חדש דרך התנסות מעשית בו, בכל התחומים - צילום, צילום קולנוע, עריכה ואפילו בבית הספר בכללי. העשייה בתחום מסוים מעמתת אותי עם רמת הידע שלי בתחום. כדי להגיע לתוצאה מספקת, עליי לשלוט בחומר. לכן, בעת עשייה בתחומים הקשורים ללימודים, אני לרוב יוצא מהתנסויות עם ידע רב יותר משמעותית.


צילום: 55
אני חושב שמבחינת מה שכתבתי בהצהרת הכוונות, את רוב הדברים הצלחתי להשיג מבחינת המסר: הצילום של דניאל לא היה מוגזם אך הכיל רמזים להמשך הסרט, ובאופן כללי הצילום עזר ביצירת מתח בצפייה בסרט. אני לא מרוצה מהתאורה בסרט, אני מרגיש היא הייתה ברובה סתמית ובחלקים מסוימים בסרט היא לא תרמה ליצירת עומק בפריים.
עזר לי שהיו ברורים לי הרצונות, המכשולים והרגשות של הדמויות בכל חלק בסרט, כך שהצלחתי לבטא זאת בכתיבת השוטינג. מה שהכשיל חלקים מהצילום בסרט היה שלא הקדשנו מספיק זמן לפני הצילומים לניסיון שוטים, ושהלוקיישנים נמצאו מאוחר יחסית (הלוקיישן המרכזי נמצא יום לפני הצילומים), וזה מנע ממני לתכנן מראש את התאורה בסרט וגם שינה את ההעמדה ברגע האחרון מה שגרם לשינויים בשוטינג.
הסרט “Three Colors: Blue״ עזר לי התכנון התנועה בסרט, ובקומפוזיציה. לקחתי ממנו השראה בתכנון הדרך שבה התנועה תעביר מסרים לצופה, ובדרך בה הקומפוזיציה תכיל כמה שיותר מידע ותעביר כמה שיותר רגש לצופה. דוגמה טובה לכך היא הסצנה באוטו לפני שאריק עומד לבד בבית הקברות.
ניסינו ליצור הזדהות עם אריק דרך צילום קלוז-אפים שלו, והדגשת הטרגדיה בסוף הסרט, דרך הדגשת התלות של אריק בדניאל בקומפוזיציה. ניסינו בהדרגתיות ״להתקרב״ לדמותו של אריק וליצור הזדהות עימו עד לסוף הסרט כשהוא עומד עם. זר האבל מול בית העלמין.
היה לי קשה לוותר על שוטים אך מצד שני לא היה לנו מספיק זמן לצלם הכל.
הייתי צריך להוריד חלק מהשוטים, ובנוסף לשנות חלק מהשוטים בזמן הצילומים בגלל שברוב הלוקיישנים לא היינו לפני הצילומים (לא כולם היו עד השבוע של הצילומים), מה שגרם לשינויים בהעמדה ו״כפה״ עליי לאלתר שוטים בזמן הצילומים. אני מרגיש שמבחינת עבודת צוות, כולנו נרתמנו למאמץ להגיע לתוצר הטוב ביותר בזמן הצילומים, וכל אחד ניסה לתרום את חלקו להפקה. אני חושב שאם היינו ״לחוצים״ יותר זמן מראש על מציאת לוקיישנים, שחקנים וכו׳, הצילום היה מקבל יותר פוקוס והיה לי יותר זמן לעבוד עליו מראש.
אני אוהב את איך שהסרט ייצא: כשאני צופה בו, אני מרגיש שהצילום באמת עוזר להעביר את המסר העיקרי של הסרט, ולהעביר את השינוי שגורם דניאל אצל אריק. אני אוהב את הקומפוזיציות שבחרנו, אך פחות אוהב את התאורה והצבעים בחלקים מהסרט. אני מרגיש שבאופן כללי הסרט מצולם טוב, וגם ערוך מעולה בצורה ש״תומכת״ במסרים שהצילום שלי מנסה להעביר.
במהלך העשייה, למדתי על עצמי כי אני יודע לאלתר דברים בהתראה יחסית קצרה, ושאני יודע להתמקד בסיפור בזמן צילום סרטים. למדתי גם מה לשפר בצילום שלי, ואני מרגיש שהשתפרתי מאוד בהארת שוטים בעקבות הלקחים שלי מההפקה, דבר שאני מבחין בו בהשוואה בין הסרט הזה לתוצרים מאוחרים יותר שלי.
נהניתי מאוד מהלימודים במגמה במהלך השנים. אני מרגיש שהלימודים במגמה שיפרו את הידע שלי לא רק בתחום הקולנוע, אלא גם בצילום סטילס, עריכת תמונות סטילס ועוד. באופן כללי, אני מרגיש שהלימודים במגמה פיתחו את החוש היצירתי שלי מאוד וגם שיפרו את יכולות התקשורת שלי.
אין תסריט צילומים (0/100)

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
סתם עוד יום שלישי.
סיפור יציאת מצרים
משה חי כנסיך.
המטריקס
ניאו עובד כמתכנת ביומיום.

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
התלמיד מתחיל עם רעיון/תסריט לפרויקט קולנועי.
סיפור יציאת מצרים
משה רואה שוטר מצרי מכה עבד עברי והורג אותו.
המטריקס
"תתעורר ניאו." "עקוב אחרי הארנב הלבן

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
מתעורר חוסר ביטחון ואתגרים לגבי ההיתכנות.
סיפור יציאת מצרים
משה בורח למדיין.
המטריקס
ניאו לא מצליח לרדת דרך הפיגומים מהבניין.

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
חונכות ולמידה, גיבוש ועבודת צוות.
סיפור יציאת מצרים
המפגש עם אלוהים (הסנה הבוער).
המטריקס
ניאו פוגש את מורפיאוס

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
הצהרת כוונות אמנותית, השראה ופירוק תסריט לבימוי.
סיפור יציאת מצרים
משה חוזר למצריים.
המטריקס
ניאו לוקח את הגלולה האדומה ומתעורר בפוד.

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
ליהוק/דמויות תיעודיות, מציאת לוקיישנים, לו"ז.
סיפור יציאת מצרים
מפגש עם פרעה, עם ישראל ואחיו אהרון, מכות מצריים הראשונות...
המטריקס
הבנת המטריקס, תרגול, למידה, הכרה של האוייבים (הסוכנים), הכרה של בני-ברית (צוות הספינה)

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
תכנון שוטינג, ברייקדאון, אישורי הפקה, תכנון לו"ז, סטוריבורד וכו'...
סיפור יציאת מצרים
ההכנות למכת בכורות.
המטריקס
הפגישה עם האורקל – הבנה שתהיה לניאו בחירה. תפיסתו של מורפיאוס, וההחלטה ללכת להציל את מורפיאוס

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
יציאה לצילומים. ויזואל ותצוגת משחק
סיפור יציאת מצרים
מכת בכורות.
המטריקס
ההצלה של מורפיאוס

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
חומר הגלם.
סיפור יציאת מצרים
בני ישראל מקבלים את חירותם ורכוש גדול.
המטריקס
ההכרה בכוח העצמי האהבה של טריניטי

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
עריכת הצילומים, הוספת אפקטים, סאונד ומוזיקה.
סיפור יציאת מצרים
יציאה למסע לארץ ישראל. פרעה מתחרט וצבאו יוצא למרדף אחר בני ישראל.
המטריקס
ניאו אינו מספיק לצאת. נלחם בסמית. ניאו מפסיק להילחם עם הסוכן סמית ובורח.

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
הסרט לא עובד כמצופה. נראה שהכל אבוד. דרוש צילומים נוספים, עריכה מחדש וליטוש של הפיין-קאט לקראת סרט מוצלח.
סיפור יציאת מצרים
פרעה סוגר על בני ישראל. נראה כי הכל אבוד. קריעת ים סוף.
המטריקס
"שלום, מר אנדרסון" ,ניאו מת וקם לתחייה

Warning: Undefined array key ".stage_name." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1893

Warning: Undefined array key ".stage_explanation." in /home/u621599107/domains/hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 1894
במגמה
רפלקציה וצמיחה, הערכת המסע, למידה מהתהליך ויישום לקחים בפרויקטים עתידיים, מבחן בגרות והקרנה מול קהל.
סיפור יציאת מצרים
חירות לבני ישראל. ותחילת מסע חדש במדבר.
המטריקס
"סופרמן"
תיק הפקה בימוי
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: בימוי

מעגל הלמידה של קולב, אומר שיש שלבים בסיסיים שחייב לחוות כדי ללמוד, צריך לעשות משהו אקטיבי ולא רק להסתכל, צריך לקחת צעד אחורה ולעשות רפלקציה ולחשוב ולנתח את הסיטואציה, השלב הבא הוא לקחת את כל מה שלמדת, לשאול שאלות ולקרוא מאמרים ותאוריות ולנסות להבין איך הוא משפיע והשלב הרביעי, הוא לקחת את המידע ולשלב אותו בצורה אקטיבית בחיים. וכתוצאה ממעגל הלמידה יש גם סוגי למידה שונים. לימוד דרך עשייה ופעילות, לימוד דרך ניתוח רפלקטיבי של סיטואציות, לימוד דרך תאוריות, ולימוד דרך עשייה ויישום הידע שלהם. חשיבות הרפלקציה על פי קולב היא שאי אפשר להמשיך ללמוד לפני שלוקחים צעד אחורה ומסתכלים על התמונה הגדולה ומנסים להבין מה למדת דרך שאלות מנחות, ואיך מה שלמדת יכול להשפיע על תהליכי הלמידה שלך העתידיים. כי מבחינת קולב כל תהליך שלמדת מלמד אותך לפעם הבאה ודרך הרפלקציה אתה לומד איך ללמוד טוב יותר, ואיזה סוג למידה מתאים לך. אני סוג למידה קונקרטי ולומדת יותר טוב בעשייה, גם אם זה אומר שאני טועה.



בימוי: 102
בהצהרת הכוונות היה לי חשוב מאוד, אפקט ההפתעה בסרט ותחושת ההזדהות עם הדמויות וגם החיבור הרגשי לסרט, מתגובות שקיבלתי הבנתי שהסרט היה מרגש והצליח לגעת באנשים, בנוסף גם הרבה גם הופתעו מהסוף ולא ציפו לו בכלל וחלק קטן מאוד כן הצליח לשים לב לרמזים ששתלתי אבל הרבה רמזים לא עברו וגם חלק מההחלטות שעשיתי בסרט שלא היו מובנות לחלק, אז בנושא הזה לא הצלחתי לממש, אבל כן הצלחתי לרגש ולהפתיע וזה משמח מאוד.
הצוות שלי עזר לממש את מה שרציתי ומה שדמיינתי, וכל אחד מהם תרם הכי הרבה שהוא יכול כדי שזה יצא מה שדיימנתי, אבל מה שהכשיל אותי בעיניי היה שחלקים בתסריט לא היו הכי טובים שאפשר ובסוף בצילומים זה בלבל אותנו ויצר מצב שלא כל קטע שצילמנו יצא הכי ברור, וגם בלתמים של זמן או בלתמים אחרים.
הסרט פייט קלאב בא לידי ביטוי, בכך שניסיתי לשתול רמזים כמו בסרט על כך שהבן מת, ובעקבות מקור ההשראה הצלחתי ליצור רמזים שהם פחות מובנים ושבצפייה ראשונה קשה לקלוט אותם.
הנושא שלי הוא נושא שיחסית קל להזדהות איתו, וכך גם עם הדמויות, בגלל שאני מדברת על עולם השכול במיוחד בתקופה בה אנחנו נמצאים, זה מעורר רגש אצל כולם, לכן היה לי חשוב שהשחקנים יהיו שחקנים שקל להתחבר אליהם רגשית ויודעים להביע רגש, כדי שהצופים יוכלו להתחבר, אלמנט הרדיו שהתנגן בחלקים מהסרט הוסיף לתקופה גם ולתחושה של התקופה וגרם להתחבר יותר עם העולם של הסרט.
במהלך ההפקה, הייתי תמיד בקונפליקט בין להקשיב לשחקנים שלפעמים היו עייפים או כבר רצו ללכת אל מול הצילום והאם להשקיע עוד זמן בצילום כדי שיהיה לי שוט יותר טוב, והיו פעמים שוויתרנו על לצלם שוב כי השחקנים כבר היו מותשים, ולפעמים כן התעקשתי שנצלם. קונפליקט נוסף היה האם להיצמד לתסריט או לפעמים גם לזרום ולשנות את השורות שישמעו יותר טבעי ויהיה לשחקנים יותר נוח להגיד.
לדעתי יכלנו לבוא יותר מאורגנים להפקה, היו המון דברים ברגע האחרון כולל לוקיישן ושחקן כמעט ראשי, וזה הכניס את כל ההפקה לתחושת לחץ, היו נסיבות שהביאו אותנו לכך, אבל אם הייתי יכולה לבצע אחרת הייתי דואגת שנגיע מוכנים כמה שיותר כדי שגם ההפקה תהיה יותר ברוגע.
לא זכור לי דילמה מרכזית שהייתה לנו, אבל אנחנו כצוות עבדנו מעולה ביחד, דאגנו שכולם ירגישו טוב ויהנו מהחוויה של יצירת סרט במגמה, וניסינו לשמור על אווירה מכבדת כל הזמן ועל תחושה טובה והתמודדנו עם כל בעיה שהייתה ברוגע וברצון לפתור אותה כך שיתאים לכולם.
כל צפייה של הסרט שלי מחדש, אני שופטת אותו בצורה אחרת ורואה פגמים אחרים. אם להיות כנה אחד הדברים שיותר מפריעים לי בסרט הוא עולם הסאונד שלא היה מדויק מספיק, אבל כל פעם לאחר שאנשים צופים בסרט רואים כמה הם מתרגשים, וחלק אף דומעים, ואני מאוד גאה בעצמי שהצלחתי להעביר רגש שקשה להעביר בסרט במיוחד בסרט קצר.
למדתי על עצמי המון במהלך העשייה, גיליתי על עצמי שכאשר פרויקט כלשהו חשוב לי מספיק, אני מקריבה הכול בשבילו ועושה הכול כדאי שהוא יהיה הכי טוב, וזה גם משהו שהייתי משנה, כי עקב הדבר הזה לפעמים עשיתי דברים מסוימים לא בשיתוף פעולה, וזה דבר שעצוב לי עליו.
מה שהכי השפיע עליי במהלך העבודה על הסרט, היה התקופה בה אנחנו חיים, בגלל כל ההאבדות הרבים, זה השפיע עליי המון ביצירה של הסרט ובמחשבה בכללי על הסרט, וברצון שבעקבות התקופה בה אנחנו באמת חשוב להציג את נקודת המבט גם של האנשים שנשארים חלק ממעגל השכול.
יומן בימוי
יומן בימוי
תחילת עבודה על שוטינג
נוכחים: נועה טל, אמיתי ניישטייין
עברנו על התסריט וחילקנו לביטים, דיברנו על צבעוניות הפריים ודיברנו על תאורה. התחלנו דגשים של שוטינג
כתיבת שוטינג+ סיור לוקיישנים
נוכחים: אמיתי ניישטיין, נועה טל
כתיבת שוטינג, למרבית הסצנות, ביקור בחנות פרחים פוטנציאלית, שיח על סדר השוטים, שיח על תאורה ודגשים.
כתיבת ברייקדאון
נוכחים: עלמה קושביץ׳, נועה טל
דגשים- הגעת שחקנים בזמן וכרבע שעה לפני תחילת עבודה כדי לוודא שאין איחורים סיכום: סיום ליהוק ניצבים, סיום ארגון ברייקדאון, לתכנן ארוחות לימי הצילום
ארוחת הפקה
נוכחים: כל חברי ההפקה
עברנו על ברייקדאון, נתנו דגשים כלליים על התנהלות בהפקה, הכרנו את כל חברי ההפקה
פירוק תסריט לבימוי
1דניאל חוזר בהפתעה לביקור בבית, לאחר שה...
מטרת הסצינה: זה הסצנה הראשונה, לכן חשוב שהצופים יכירו קצת את הדמויות, הדמויות באותו רגע עוברות הפתעה, אריק מופתע לראות דניאל, וסצנה זאת היא האיפיון דמות של שניהם.
מוטיבציית הדמויות:
אריק
מוטיבציה
מכשול
להכין קפה ולפתוח את הבוקר כרגיל
בנו חוזר ״מהצבא״ לביקור
דניאל
מוטיבציה
מכשול
להפתיע את אביו ולהצטרף ליום שגרתי איתו
החנות פרחים במצב רע כי אריק לא עבד תקופה
בימוי השחקנים/יות:
אריק
הנחיות בימוי
להיות מופתע כאשר דניאל בא, ולהיות מאוד שמח כאשר הוא נמצא
דניאל
הנחיות בימוי
אתה דואג מאוד לאריק, ובעיקר מראה לו שאתה פה בשבילו
בימוי מצלמה: הרבה שוטים שכוללים את שניהם, שוט מפגש שכולל סיבוב מסביבם, להראות את הקשר שלהם כקרוב.
בימוי ארט: קומקום ומטבח מסוגנן, מדים, תיק של הצבא
3אריק יושב לסיגרייה ודניאל מצטרף אליו
מטרת הסצינה: הסצנה הזאת היא אחת הסצנות האהובות עליי, והחשובות ביותר, בסצנה הזאת דניאל מבין גם את מה שאריק עובר נפשית, ועל כך שהוא חזר לעשן, מטרת הסצנה להראות את המשבר של הקשר שליהם, ואת כמה שלדניאל אכפת מאריק.
מוטיבציית הדמויות:
דניאל
מוטיבציה
מכשול
לגרום לאבא שלו להפסיק לעשן, ולחזור לעשן
אבא שלו באבל בגלל
אריק
מוטיבציה
מכשול
לא לריב עם בנו ולהיות איתו בטוב ובתחושה חיובית ושגם שבנו לא ידאג לו
חזר לעשן, וזה משהו שדניאל לא אוהב
בימוי השחקנים/יות:
דניאל
הנחיות בימוי
חשוב מאוד שתהיה תקיף אך גם רגיש כי חשוב שתגרום לו לשנות את הרגליו, ולהיות אדם טוב יותר, אבל אתה רוצה באמת שזה ישפיע עליו ויחדור אליו.
אריק
הנחיות בימוי
להיות קצת פגוע ומבויש בכך שאתה מעשן, אבל בסוף להראות לדניאל שהכול טוב ובשליטה
בימוי מצלמה: לצלם את הדמות של דניאל מזווית קצת נמוכה להראות שהוא בעמדת כוח, לצלם את כיבוי הסיגרייה
בימוי ארט: סיגרייה, ספסל מיוחד
7אריק ודניאל נוסעים באוטו
מטרת הסצינה: הסצנה הזאת היא אחת הסצנות הדרמטיות בסרט, חשוב לי שבסצנה הזאת יחשבו שהם באמת נוסעים לבסיס, כדי שתהיה הפתעה דרמטית.
מוטיבציית הדמויות:
אריק
מוטיבציה
מכשול
להמשיך לדמיין את דניאל בדמיון, ולבדוק עליו כל הזמן במראה
דניאל לא אמיתי
דניאל
מוטיבציה
מכשול
לתת לאבא שלו רגעים אחרונים של נחת, ולהישאר איתו בדמיון כמה שיותר.
הידיעה שעוד מעט הוא נעלם ואבא שלו יפסיק לדמיין אותו.
בימוי השחקנים/יות:
אריק
הנחיות בימוי
להסתכל כל הזמן למראה ״לבדוק״ שדניאל עדיין נמצא, להיות לחוץ על להסתכל עליו כל הזמן כי הוא עוד מעט נעלם.
בימוי מצלמה: הנחיות צילום, לצלם הרבה דרך המראה, ולהציג את הדמות של דניאל באור רך, כאילו הוא מלאך.
בימוי ארט: גלגל אבל מונח בפריים, מדים לדניאל
8אריק עומד מחוץ לבית הקברות שבו קבור הב...
מטרת הסצינה: מטרת הסצינה בתור סצנת הסיום של הסרט, היא שהצופים יבינו שכל הסרט הבן היה מת, ושהסרט מלווה את האבא בתהליך ההפנמה שלו על מות בנו.
מוטיבציית הדמויות:
אריק
מוטיבציה
מכשול
להיכנס לבית הקברות ולהפנים שהבן שלו מת
הקושי לשחרר מהבן והמחשבה עליו חי מחזיקה אותו שם
בימוי השחקנים/יות:
דביר
הנחיות בימוי
לעמוד מול הקברות ולהחזיק את זר האבל בצורה בולטת אך טבעית
בימוי מצלמה: תאורה- הצילומים בזמן שקיעה, לקראת סוף שקיעה, לכן אין צורך בתאורה

צילום- שוט רחב שמראה את כל הלוקיישן של בית הקברות
בימוי ארט: גלגל אבל עם פרחים אדומים מוחזק בידו של השחקן.
תיק הפקה: מפיקה/ה
יומן הפקה
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: הפקה

לפי המאמר, רפלקציה היא שלב מכריע שבו הלומד לוקח צעד אחורה מהחוויה ומנסה להבין אותה. עם התבוננות ושיקוף על מה שקרה. המאמר מדגיש ששלב זה עוסק בחשיבה על החוויה מנקודות מבט שונות. המאמר לא מעסק ספציפית בהתליך על אומנים, אבל אפשר להסיק מסקנות ממנו על אמנים. עבור אמן, "חוויה קונקרטית" יכולה להיות פעולת יצירת אמנות, התנסות בטכניקה חדשה, או אפילו התבוננות במשהו שמעורר את האמנות שלו. שלב "תצפית רפלקטיבית" (= הרפלקציה) יכלול את האמן המקדיש זמן לניתוח תהליך היצירה שלו, התוצאה, והרגשות ומחשבותיו במהלך התהליך, ובכך יבין את החוויה שעבר יותר טוב וגם את היצירה שלו. על ידי שיקוף החוויה האומנותית שלהם, אמנים יכולים לזהות מה עבד טוב, עם איזה אתגרים הם התמודדו איתם ואיפה הם יכולים להשתפר. הם יכולים לשקול היבטים שונים של עבודתם, כמו קומפוזיציה, בחירות צבע, טכניקה והמסר או התחושה הכללית שהם התכוונו להעביר ביצירה האומנותית שלהם. אני חושבת שאני לומדת קונקרטית. אני מאמינה שבשביל ללמוד באמת צריך לעשות, גם אם זה אומר לטעות ולהיכשל- מטעויות שאני עושה אני לומדת.



הפקה: 39
בהצהרת הכוונות שלי, היה לי חשוב התקשורת. אם זאת התקשורת ביני לבין בעלי המקומות שצילמנו בהם, או בין חברי הצוות. אני מריגשה שעניתי על הצרכים של כולם בהפקה, ודאגתי שתהיה אווירה כמה שיותר טוב למרות כל הלחץ. דאגתי להסעות, אוכל ולמחליפים לעוזרי הפקה ודאגתי שכולם יהיו שבעים ומרוצים למרות ימי הצילום הקשים. היו לנו כמה קשיים בנינו לבין בעל חנות הפרחים, אבל זה לא היה שום דבר דרמטי, וכמובן שהתנצלנו ועשינו כל דבר שצריך בשביל שנצא באור טוב מולו, וזה באמת מה שקרה. התקשורת שלי הייתה מוצלחת ואני גאה בעצמי על כך.
ההפקה היא חלק משמעותי מהסרט, האביזרים המיוחדים, הלוקיישנים המסובכים ואפילו מציאת בעלי חיים בשביל הסרט לא היו קוראים לולא הערך ההפקתי הרב של הסרט. כל דבר פיזי שמראה את הסיפור ומספר אותו יותר טוב, יכול לרמז על האובדן שבסוף הסרט, ומוסיף לאווירה- היה פקיד שלי של המפיקה, ולכן הערך ההפקתי של הסרט הזה הוא הגבוה ומעביר את המסרים של הסרט בצורה ברורה יותר.
ניסיתי להיות כמה שיותר מדויקת בזמנים, אבל לצערי היו כל מיני בלתמים ולחצים שהקשו עליי לממש את זה, כמו ציוד מצלמה שהיה צריך עוד זמן להרכיב אותו, עוברי אורח שעברו ליד חנות הפרחים והפריעו לנו ואלו שאלות וכדומה. אני כן באתי מאוד מאורגנת לכל יום צילום, תמיד היה לי עותקים של לוחות הזמנים, בטריות, הייתי עם הטלפון שלי כל הזמן בשביל לתקשר דברים עם בעל הלוקיישן/לתקשר דברים על הימים האחרים, ואני חושבת שזה שהייתי מוכנה ומאורגנת מראש כמו שקיוויתי, זה מאוד עזר לי. בסופו של דבר, לקחנו לשחק את דניאל הדמות הראשית את אחד החברים הקרובים שלנו, שגם הוא איתנו במגמה, שזה דבר שמאוד הקל עלינו, כי הוא הבין את הלחצים, היה מוכן לתפקיד קצת קשה ורגיש והיה מתחשב ושחקן מעולה.
באתי מאוד מאורגנת לכל יום צילום, וסידרתי את לוחות הזמנים בצורה הכי נוחה ומיטבית בשבילנו, ניסיתי להיות הכי מאורגנת מראש שיכולתי- שאלו דברים שתמיד היו חשובים בשבילי כשהייתי מסדרת את הרשימות לסידורי המחסן בתור מחסנאית במגמה. כל פעם שעברנו לוקיישן, הייתי עוזבת הכל ומנקה ומסדרת את הלוקיישן בשביל להשאיר רושם טוב על בעלי הלוקיישנים, כמו שקיוויתי.
היה לנו מעבר לוקיישן מאוד מאתגר- העברת ציוד, צוות, ארוחת צהריים ואסיפת כלב שמצטלם ממרכז תל אביב לצפון רמת אביב. דבר ראשון שתרם להתמודד עם האתגר, הוא השארת זמן רב למעבר הלוקיישן בברייקדאון, מה שתרם מעט אבל עדיין לא הוריד את הלחץ. דבר שני, חלוקת תפקידים, אני נסעתי באוטובוס בשביל לאסוף את הכלב, בזמן ששאר הצוות נסע באוטו עם הציוד וחלק גם היו עם הציוד באוטובוס אחר, מה שתרם מאוד כי הם כבר יכלו להקים את הסט בזמן שאני אוספת את הכלב והכל היה מוכן בשנייה שבאתי עם הכלב. דבר שלישי, הזמנו פיצה לאורחת צהריים בשביל להקל עלינו עם העברת עוד דברים באוטו/ אוטובוס והם היו מתקררים, אז הפיצה הגיעה חמה והשביעה את כולם ונתנה לכולם אנרגיה להמשך היום צילום.
קונפליקט מרכזי שהיה לנו הוא שלא היה לנו שחקן ראשי עד יום לפניי הצילומים. היו לנו הרבה ביטולים של הרגע האחרון, וניסינו לחפש בכל מקום שיכולנו אך ללא הצלחה והיינו תקועות. זה היה מאוד מתסכל, עד לרמה שכמעט ביטלנו את ימי הצילום, והקונפליקט הזה ליווה אותנו עד הדקה ה-90. למזלנו, מצאנו בסוף את השחקן המושלם, חבר טוב שלנו מהמגמה, שהבין את הלחצים של ההפקה וידע גם לשחק דמות רגישה.
היינו צריכים לוותר על שוטים, בגלל כל מיני אילוצים. אבל לדעתי, הסרט הגמור היה מעולה גם בלעדיהם. ככה השוטים והסרט עצמו היה מהודק יותר, ובזמן הנכון בשבילו.
אני אוהבת את איך שהסרט הסופי ייצא. אני חושבת שהאלמנטים המוסתרים כמו הגלגל אבל תרמו לסיפור ורמזו על מה שיכול להיות הסוף, הלוקיישנים שתרמו לאווירה והצטלמו יפה, ובכללי אני חושבת שההפקה תרמה לסרט.
גיליתי שאני יכולה להרגיע את הרוחות אם יש ריבים על הסט, לשכנע אנשי עסק ולהיות אסרטיבית, לתקן בעיות ולהתמודד עם זמנים. הייתי עושה אחרת שכשמשהו מלחיץ מאוד קורה, כמו שבירת רכוש של בעל לוקיישן, הייתי פחות נלחצת ממה שנלחצתי שם בסט. נכון, זה מבאס, והרגשתי באותו הרגע שהאמון שלו בי נפגע, אבל בכל זאת אפשר לתקן הכל, והאמון של בעל העסק לא נפגע והכל היה טוב בסופו של דבר. הייתי רוצה להיות קצת פחות לחוצה באותו הרגע, ולהבין שאת הכל אפשר לסדר כמו שעשיתי בסוף.
השנים שלי במגמה הם השנים הכי משמעותיות וטובות שהיו לי. המגמה לימדה אותי המון, אם זה על עצמי בתור בן אדם, או על הפקה, כתיבה, בימוי ועריכה. קיבלתי גם ידע טכני וגם ידע עיוני מהמגמה, והרגשתי שכל מה שאני לומדת פה אני יכולה לקחת איתי לחיים. אני אסירת תודה על השנים האלה, ומקווה מאוד שהם יתרמו לי בהמשך החיים כשאתעסק בתחום בתור אדם בוגר.
אישורי הפקה דיגיטליים
9/9

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 39 תפקיד: הפקה

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 102 תפקיד: בימוי

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 55 תפקיד: צילום

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 114 תפקיד: עריכה

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 197 תפקיד: הקלטה

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 164 תפקיד: בום

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 353 תפקיד: ע.הפקה

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 92 תפקיד: משחק

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא

אישור השתתפות דיגיטלי

שם: 354 תפקיד: תאורה

הורים ותלמידים.ות נכבדים.ות,

בתאריכים: 01/03/2024 ועד 04/03/2024 יתקיימו צילומי הסרט  בין שמיים לארץ נועה טל של הבימאי/ת *** בהפקתו/ה של *** מספר טלפון: 

השתתפות בהפקות המגמה מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הקולנוע בבית הספר, והיא חיונית ומשמעותית בתהליך החניכה של התלמידים. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות בנכם/בתכם בהפקות.

צוות ההפקה מתנהל באופן עצמאי במהלך הצילומים, וזאת לאחר שקיבל תדרוך והנחיות מתאימות מצוות המורים. מניסיון, חשוב מאד שההורים יהיו מעורבים בהתנהלות ילדיהם בהפקה, כולל ביקור באתר ההסרטה, עזרה בהסעות וכו'. במקרים בהם הורים מלווים את צוות ההפקה מסיבה כזו או אחרת, רצוי לשים לב שהתלמידים מקפידים על שיח מכבד בין אנשי הצוות, שמירה על ציוד והתנהלות זהירה ובטוחה באופן כללי.

שימו לב!
בהפקות המצטלמות מחוץ לעיר ו/או בלוקיישנים מורכבים (גגות, חוף הים, חניונים וכו'), ו/או בין השעות 23:00 בלילה ועד 5:00 לפנות בוקר, חובה על הורה מלווה להצטוות לצילומים. הדגש הוא על הורה (לא דודים, אחיות גדולות או כל מבוגר אחר)!

הצהרת ההורים:

אנו הורי התלמיד/ה מביעים את הסכמתנו בדבר השתתפותו/ה של בננו/בתנו בהפקה, וזאת לאחר שקיבלנו מידע מלא אודות ההפקה וקראנו את התסריט המצורף.

חתימה:
Hatima Image

צפייה במסמך המלא
אתרי צילום לוקיישנים

חנות הפרחים של אריק

תומי חנות פרחים

שם האתר: תומי חנות פרחים

הכתובת: ***

הסצינות המצולמות באתר: 2, 4, 5

איש/ת קשר: ***

טלפון: ***

הערות המפיק/ה: יום שבת ה-2.3 וגם יום שבת ה-9.3 מצלמים מהבוקר עד הצהריים. מרכז תל אביב לא צריך הסעה. מזון- פסטה, חטיפים, שתייה והרבה מים!!! לא לשבור, לשרוף, להרוס כלום ולהחזיק הכל למקום בסוף, לשלוח לתומס כשאנחנו מגיעים

הערות הבמאי/ת: להעביר את כל מה שיש בחלק עם הדלת זכוכית לחלק של החנות עצמה, לבדוק שאנחנו באמת פותחים וסוגרים את החנות כמו שצריך.

הערות הצלמ/ת:

הערות הסאונד:

הערות הארט:

מטבח

המטבח של סבא וסבתא של אמיתי

שם האתר: המטבח של סבא וסבתא של אמיתי

הכתובת: ***

הסצינות המצולמות באתר: 1

איש/ת קשר: ***

טלפון: ***

הערות המפיק/ה: חצי יום הסצנה הזאת חצי יום סצנה אחרת. מזון- סנדוויצים הסעות- אוטובוסים כי זה תחילת שבוע

הערות הבמאי/ת:

הערות הצלמ/ת:

הערות הסאונד:

הערות הארט:

מחוץ לאוטו של אריק

בית הקברות הצבאי קריית שאול

שם האתר: בית הקברות הצבאי קריית שאול

הכתובת: ***

הסצינות המצולמות באתר: 9

איש/ת קשר: ***

טלפון: ***

הערות המפיק/ה: הסעה באוטו של דוד של נועה. צוות מצומצם.

הערות הבמאי/ת:

הערות הצלמ/ת:

הערות הסאונד:

הערות הארט:

גינה

גינה ליד הבסיס הצבאי בחיים לבנון

שם האתר: גינה ליד הבסיס הצבאי בחיים לבנון

הכתובת: ***

הסצינות המצולמות באתר: 6

איש/ת קשר: ***

טלפון: ***

הערות המפיק/ה: להזמין ללוקיישן הזה ארוחת צהריים כשאנחנו בהעברת לוקיישן. לאסוף כלבים!

הערות הבמאי/ת:

הערות הצלמ/ת:

הערות הסאונד:

הערות הארט:

האוטו של אריק

האוטו של דביר

שם האתר: האוטו של דביר

הכתובת: ***

הסצינות המצולמות באתר: 8

איש/ת קשר: ***

טלפון: ***

הערות המפיק/ה:

הערות הבמאי/ת:

הערות הצלמ/ת:

הערות הסאונד:

הערות הארט:

מדרכה מחוץ לחנות

הספסל שמחוץ לחנות של תומס

שם האתר: הספסל שמחוץ לחנות של תומס

הכתובת: ***

הסצינות המצולמות באתר: 3

איש/ת קשר: ***

טלפון: ***

הערות המפיק/ה:

הערות הבמאי/ת:

הערות הצלמ/ת:

הערות הסאונד:

הערות הארט:

לו"ז צלומים יומי
מעבר ל-tasritHigh לצורך עריכה והדפסה עדכון הלינק מtasritHigh
לו"ז צילומים לתסריט: בין שמיים לארץ
תסריטאי/ת: עלמה קודשביץ'
במאי/ת:
צלמ/ת:

 

יום שבת2/3/24
שעה משך סצינה שוט תיאור השוט שחקנים גודל תנועה הערות
  
07:30
30 דק' הגעת צוות
  

 

08:00
60 דק' הקמה+ א.בוקר
  
סצינה מס: 2מיקום: פניםלוקיישן: חנות פרחים קינג גורג 30זמן: יום
09:00 45 דק' 2 9   דביר יוינתן       
10:10  25 דק' 2 11   דביר יוינתן       
10:40  30 דק' 2 12   דביר יוינתן       
10:40-10:50 10 דק' 2   הפסקה        
11:25 35 דק' 2 13   דביר יוינתן       
  
12:25
60 דק' 2 14   דביר יוינתן       
  
13:25
15 דק' 2 15   דביר      
  
13:40
20 דק'     הפסקת צהריים+ הקמת סצנה 4        
  
14:00
60 דק' 4 23   דביר יוינתן       
  
15:00
45 דק' 4 24   דביר יוינתן       
  
15:45
20 דק' 4 25   דביר יוינתן       
  
16:05
25 דק' 4 22   דביר יוינתן       
  
16:30
45 דק' 4 26   דביר יוינתן      שחרור דביר
  
17:15
15 דק' 4 28   יונתן      
  
17:30
15 דק' 4 27   יונתן       
  
17:45
15 דק' 4 29   יונתן     שחרור יונתן 
  
18:00
5 דק' 2 30   ללא     אינסרטים
  
18:05
5 דק' 2 10 לוח שעם ללא      
  
18:10
5 דק' 2 16 קופה מאובקת  ללא      
  
18:15
10 דק' - -
הקלטת פוסט-סינק של הסצינה. במידה ויש דיאלוג בסצינה יש להקליט את הדיאלוג מיד בסוף הסצינה והפעם מקרוב. אם הקלטתם בנקים ובמיקרופון חד-כיווני יש להקליט שוב הכל מיד בסוף הסצינה. נסו להקליט לפחות פעמיים
אם משחררים חלק מהשחקנים לפני סוף הסצינה אז יש להקליט את הפוסט סינק לפני שמשחררים את השחקן/ית
 
  
18:25
45 דק' פירוק סט וקיפול ציוד



יום ראשון3/3/24
שעה משך סצינה שוט תיאור השוט שחקנים גודל תנועה הערות
  
08:30
30 דק' הגעת צוות
  
09:00
60 דק' הקמה+ א. בוקר
  
סצינה מס: 1מיקום: פניםלוקיישן: מטמון 7זמן: יום
  
10:00
45 דק' 1 1   דביר      
  
10:45
30 דק' 1 3   דביר      
  
11:15
45 דק' 1 5   דביר      
  
12:00
50 דק' 1 2   יונתן ודביר      
  
12:50
20 דק' 1 4   יונתן ודביר      
  
13:10
15 דק' 1 8   יונתן      
  
13:25
20 דק' 1 7   דביר       
  
13:45
20 דק' 1 6   יונתן ודביר      
14:00-15:0014:05 60 דק'      ארוחת צהריים+ מעבר לוקיישן גינה בחיים לבנון 23        
  
15:05
20 דק' 6 35   יונתן ודביר      
  
15:25
20 דק' 6 38   יונתן      
  
15:45
20 דק' 6 40   יונתן      
  
16:05
20 דק' 6 36   יונתן      שחרור יונתן
  
16:25
30 דק' 6 39   דביר       
  
16:55
20 דק' 6 37   דביר      
  
17:15
30 דק' 8 49   דביר      
  
17:45
20 דק' 8 50   דביר      שחרור דביר
  
18:05
10 דק' - -
הקלטת פוסט-סינק של הסצינה. במידה ויש דיאלוג בסצינה יש להקליט את הדיאלוג מיד בסוף הסצינה והפעם מקרוב. אם הקלטתם בנקים ובמיקרופון חד-כיווני יש להקליט שוב הכל מיד בסוף הסצינה. נסו להקליט לפחות פעמיים
אם משחררים חלק מהשחקנים לפני סוף הסצינה אז יש להקליט את הפוסט סינק לפני שמשחררים את השחקן/ית
 
  
18:15
45 דק' פירוק סט וקיפול ציוד


יום שני4/3/24
שעה משך סצינה שוט תיאור השוט שחקנים גודל תנועה הערות
  
15:00
30 דק' הגעת צוות
  
  צוות מצומצם
  
סצינה מס: 7מיקום: חוץלוקיישן: שבזי 1זמן: יום
  
16:00
30 דק' 7 46   יונתן ודביר      
  
16:30
30 דק' 7 48   יונתן     שחרור יונתן
  
17:00
30 דק' 7 47   דביר      
  
17:30
40 דק'    

נסיעה לבית הקברות

קריית שאול

       
  
18:10
30 דק' 8 51   דביר      
  
18:40
10 דק' - -
הקלטת פוסט-סינק של הסצינה. במידה ויש דיאלוג בסצינה יש להקליט את הדיאלוג מיד בסוף הסצינה והפעם מקרוב. אם הקלטתם בנקים ובמיקרופון חד-כיווני יש להקליט שוב הכל מיד בסוף הסצינה. נסו להקליט לפחות פעמיים
אם משחררים חלק מהשחקנים לפני סוף הסצינה אז יש להקליט את הפוסט סינק לפני שמשחררים את השחקן/ית
 
  
18:50
10 דק' פירוק סט וקיפול ציוד


יום שישי8/3/24
שעה משך סצינה שוט תיאור השוט שחקנים גודל תנועה הערות
  
06:00
60 דק הגעת צוות
  
07:00
  הקמה הגעת שחקנים 
  
סצינה מס: 3מיקום: חוץלוקיישן: הספסל מול קינג גורג 30זמן: יום
  
07:20
20 דק' 3 18   דביר ויונתן      
  
7:40 
20 דק' 3 20   יונתן      
  
8:00
20 דק' 3 21   דביר ויונתן      
  
8:30
30 דק' 3 19   דביר ויונתן      
  
8:30-9:00
30 דק'     א. בוקר+ הקמת סצנה 5        
  
9:25
25 דק' 5 31   דביר ויונתן      
  
9:50
25 דק' 5 35   דביר ויונתן      
  
10:20
30 דק' 5 32   דביר ויונתן      
  
10:40
20 דק' 5 33   דביר     שחרור דביר
  
11:00
20 דק' 5 34   יונתן     שחרור יונתן
  
11:10
10 דק' - -
הקלטת פוסט-סינק של הסצינה. במידה ויש דיאלוג בסצינה יש להקליט את הדיאלוג מיד בסוף הסצינה והפעם מקרוב. אם הקלטתם בנקים ובמיקרופון חד-כיווני יש להקליט שוב הכל מיד בסוף הסצינה. נסו להקליט לפחות פעמיים
אם משחררים חלק מהשחקנים לפני סוף הסצינה אז יש להקליט את הפוסט סינק לפני שמשחררים את השחקן/ית
 

12:00

  

 

40 דק' פירוק סט וקיפול ציוד


 
אישורי המגמה
רכז/ת המגמהרכז/ת המגמה
מנהל/ת אמנויות / רכז/ת השכבהמנהל/ת אמנויות


תיק הפקה: עורך/ת
יומן עריכה
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: עריכה
דוחות צפייה עריכה
תיק הפקה: צילום
יומן צילום
משוב אישי לאחר סיום ההפקה: צילום
על פי מודל הלמידה ההתנסותית, התהליך האומנותי אינו מסתכם בעשייה הראשונית. על פי המאמר Main, P (2022, September 09). Kolb's Learning Cycle, כדי שתהליך הלמידה יהיה משמעותי יותר ויובל להתפתחות אישית אפקטיבית יותר, נדרש גם שלב של רפלקציה אישית. הוא משלב כגשר בין העשייה האומנותית, למשמעותה והבנה עמוקה שלה. דרך הרפלקציה, האמן יכול לזהות חוזקות וחולשות של עצמו, לכן, הרפלקציה חיונית להתקדמות האישית של האמן, ולקבלת כמה שיותר ניסיון מהפרויקטים עליהם הוא עובד. במהלך הרפלקציה, האמן בוחן את התוצר והתהליך, ומחבר בין הידע שלו לתוצאות ההתנסות (התוצר). החשיבות העיקרית של הרפלקציה היא ביכולת שלה להוביל אדם להבנה ״מופשטת״ יותר של נושאים, המסקנות שהאמן מסיק מהרפלקציה תורמות אחר כך ליצירה שלו. אני חושב שאני לומד קונקרטי: אני מצליח ללמוד חומר חדש דרך התנסות מעשית בו, בכל התחומים - צילום, צילום קולנוע, עריכה ואפילו בבית הספר בכללי. העשייה בתחום מסוים מעמתת אותי עם רמת הידע שלי בתחום. כדי להגיע לתוצאה מספקת, עליי לשלוט בחומר. לכן, בעת עשייה בתחומים הקשורים ללימודים, אני לרוב יוצא מהתנסויות עם ידע רב יותר משמעותית.


צילום: 55
אני חושב שמבחינת מה שכתבתי בהצהרת הכוונות, את רוב הדברים הצלחתי להשיג מבחינת המסר: הצילום של דניאל לא היה מוגזם אך הכיל רמזים להמשך הסרט, ובאופן כללי הצילום עזר ביצירת מתח בצפייה בסרט. אני לא מרוצה מהתאורה בסרט, אני מרגיש היא הייתה ברובה סתמית ובחלקים מסוימים בסרט היא לא תרמה ליצירת עומק בפריים.
עזר לי שהיו ברורים לי הרצונות, המכשולים והרגשות של הדמויות בכל חלק בסרט, כך שהצלחתי לבטא זאת בכתיבת השוטינג. מה שהכשיל חלקים מהצילום בסרט היה שלא הקדשנו מספיק זמן לפני הצילומים לניסיון שוטים, ושהלוקיישנים נמצאו מאוחר יחסית (הלוקיישן המרכזי נמצא יום לפני הצילומים), וזה מנע ממני לתכנן מראש את התאורה בסרט וגם שינה את ההעמדה ברגע האחרון מה שגרם לשינויים בשוטינג.
הסרט “Three Colors: Blue״ עזר לי התכנון התנועה בסרט, ובקומפוזיציה. לקחתי ממנו השראה בתכנון הדרך שבה התנועה תעביר מסרים לצופה, ובדרך בה הקומפוזיציה תכיל כמה שיותר מידע ותעביר כמה שיותר רגש לצופה. דוגמה טובה לכך היא הסצנה באוטו לפני שאריק עומד לבד בבית הקברות.
ניסינו ליצור הזדהות עם אריק דרך צילום קלוז-אפים שלו, והדגשת הטרגדיה בסוף הסרט, דרך הדגשת התלות של אריק בדניאל בקומפוזיציה. ניסינו בהדרגתיות ״להתקרב״ לדמותו של אריק וליצור הזדהות עימו עד לסוף הסרט כשהוא עומד עם. זר האבל מול בית העלמין.
היה לי קשה לוותר על שוטים אך מצד שני לא היה לנו מספיק זמן לצלם הכל.
הייתי צריך להוריד חלק מהשוטים, ובנוסף לשנות חלק מהשוטים בזמן הצילומים בגלל שברוב הלוקיישנים לא היינו לפני הצילומים (לא כולם היו עד השבוע של הצילומים), מה שגרם לשינויים בהעמדה ו״כפה״ עליי לאלתר שוטים בזמן הצילומים. אני מרגיש שמבחינת עבודת צוות, כולנו נרתמנו למאמץ להגיע לתוצר הטוב ביותר בזמן הצילומים, וכל אחד ניסה לתרום את חלקו להפקה. אני חושב שאם היינו ״לחוצים״ יותר זמן מראש על מציאת לוקיישנים, שחקנים וכו׳, הצילום היה מקבל יותר פוקוס והיה לי יותר זמן לעבוד עליו מראש.
אני אוהב את איך שהסרט ייצא: כשאני צופה בו, אני מרגיש שהצילום באמת עוזר להעביר את המסר העיקרי של הסרט, ולהעביר את השינוי שגורם דניאל אצל אריק. אני אוהב את הקומפוזיציות שבחרנו, אך פחות אוהב את התאורה והצבעים בחלקים מהסרט. אני מרגיש שבאופן כללי הסרט מצולם טוב, וגם ערוך מעולה בצורה ש״תומכת״ במסרים שהצילום שלי מנסה להעביר.
במהלך העשייה, למדתי על עצמי כי אני יודע לאלתר דברים בהתראה יחסית קצרה, ושאני יודע להתמקד בסיפור בזמן צילום סרטים. למדתי גם מה לשפר בצילום שלי, ואני מרגיש שהשתפרתי מאוד בהארת שוטים בעקבות הלקחים שלי מההפקה, דבר שאני מבחין בו בהשוואה בין הסרט הזה לתוצרים מאוחרים יותר שלי.
נהניתי מאוד מהלימודים במגמה במהלך השנים. אני מרגיש שהלימודים במגמה שיפרו את הידע שלי לא רק בתחום הקולנוע, אלא גם בצילום סטילס, עריכת תמונות סטילס ועוד. באופן כללי, אני מרגיש שהלימודים במגמה פיתחו את החוש היצירתי שלי מאוד וגם שיפרו את יכולות התקשורת שלי.
רשימת הצילומים (שוטינג ליסט)
מעבר ל-tasritHigh לצורך עריכה והדפסה עדכון הלינק מtasritHigh
שם התסריט: בין שמיים לארץ
תסריטאי/ת: נועה טל
במאי/ת:
צלמ/ת:

 

סצנה מס׳: 6מיקום: חוץלוקיישן: גינהזמן: יום
שוט תיאור השוט גודל סוג זוית תנועה עדשה הערות
  

35

 

כל ההתרחשות ELS  EST  H/A  סטטי 24mm  
  

36

 

pov אריק:

 

הכלבים מגיעים, המצלמה עושה טילט דאון ו״עוקבת״ אחרי הכלבים. רואים את שני הכלבים במקומם ואת ידם של דניאל ואריק מלטפות את הכלבים. המצלמה ממוקדת יותר בכלב הגדול.  אחרי כמה שניות המצלמה עוברת לדניאל ואז לכלב הקטן ואז שוב לדניאל. אחרי כמה שניות המצלמה חוזרת לכלב הקטן.

אחרי כמה שניות הם מתחילים לדבר, המצלמה עולה לדניאל ויורדת מדי פעם לכלבים לפי הדיבור שלהם (רוב הזמן המצלמה תתמקד בדניאל)

LS  POV  H/A  טילט דאון / עוד תנועות כי זה pov 24mm  
  

37

 

pov דניאל:

המצלמה מתמקדת בכלב הקטן. אחרי כמה שניות היא מתמקדת באריק ואז בכלב הגדול ושוב באריק. אחרי כמה שניות היא חוזרת להתמקד בכלב הקטן. לאחר מכן, כשמתחיל הדיאלוג, המצלמה עוברת להתמקד באריק אך מדי פעם יורדת לכלבים לכמה שניות

LS  POV  H/A  טילט דאון / עוד תנועות כי זה pov 24mm  
  

38

 

סינגל דניאל

כל ההתרחשות

MS  F/O  EL/SH  סטטי נושם, פאן אופציונלי 35mm אפשר לעשות פאן לכלבים אחרי שהלכו, להשאיר מקום לקאט לפני הפאן
  

39

 

סינגל אריק

כל ההתרחשותEL/SH 

MCU  F/O  EL/SH  סטטי נושם, פאן אופציונלי 50mm אפשר לעשות פאן לכלבים אחרי שהלכו, להשאיר מקום לקאט לפני הפאן
  

40

 

סינגל דניאל

כל ההתרחשות

MS  F/O  EL/SH  סטטי נושם, טילט אפ 35mm טילט אפ איתם כשהם הולכים, שוט אופ׳ לא חובה
סצינה מס: 7מיקום: פניםלוקיישן: אוטו של אריקזמן: יום
שוט תיאור השוט גודל סוג זוית תנועה עדשה הערות
  

46

 

המראה, ההשתקפות של דניאל בתוך המראה.

סינגל אריק ודניאל ברקע

CU  SNGL  L/A  סטטי 50mm/85mm

שגלגל אבל יבצבץ - החלטה של נועה

  

47

 

סינגל נוסף אריק (?) MCU  MCU  EL/SH חצי  סטטי -

שגלגל אבל יבצבץ - החלטה של נועה

  

48

 

סינגל דניאל CU  MS  EL/SH פרונטלי סטטי -

גלגל אבל מבצבץ בצד הפריים - דניאל בצד ימין של הפריים ובצד שמאל מבצבץ גלגל האבל.

  

 

             
  

 

             




הוספת הערת מורה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

אין הערות לתיק ההפקה
שם הסרט: בין שמיים לארץ שם התלמיד: נועה טל לינק לסרט ז'אנר הסרט: דרמטי צוות הסרט: נועה טל- כתיבה ובימוי. עלמה קודשביץ׳- הפקה. אמיתי ניישטיין- צילום. איתי רביקוביץ׳- עריכה סינופסיס: אריק (50) הוא אביו של דניאל (18) שחזר לביקור מהצבא לאחר מלחמה ארוכה שבה לא היה בבית זמן רב. דניאל חזר בסוף המלחמה ובא ליום להיות עם אביו לפני שצריך לחזור לצבא. לאריק יש עסק של חנות פרחים, שמצבה רע לאחר כחודש שבו אריק לקח הפסקה וחזר לעבוד רק כאשר דניאל בא לביקור. דרך הביקור דניאל עוזר לאביו לשקם את החנות ועל הדרך גם את חייו שנאבדו קצת. בסוף הסרט מתברר שדניאל נהרג במלחמה והחזרה שלו לעזור לאביו במהלך כל הסרט הייתה בדמיונו של אריק בלבד ועזרה לו לנסות להמשיך בחייו לאחר חודש בלעדיו. דרך החזרה של דניאל בדמיונו של אריק, הוא מצליח לנסות ולשקם את חייו וגם להגיד דברים אחרונים לדניאל שרצה להגיד.
תיאור התפקיד: הכנה לתפקיד: הכנה מעשית לתפקיד:

נספח ב: התסריט המלא

 

בין שמיים לארץ

תסריט לסרט גמר י׳׳א

מאת נועה טל

1. פנים. מטבח- יום

חדר בגוון אפרפר, על שולחן האוכל יש רדיו בצבע בז׳ . אריק (52) לבוש בבגדי יום פשוטים עם שיער שמתחיל להיות אפור. עומד במטבח, הוא מחמם מים על הגז ומוציא כוס מאחד המדפים שנמצאים מעליו. הוא מוציא מהמגירה כפית וקפה שחור ושם כפים מהקפה בתוך הכוס. הוא הולך לעבר הרדיו שנמצא על השולחן, לוקח לו שנייה להתחיל לעבוד ואז שומעים את השדרן מתחיל לדבר.

שדרן:

השעה 15:30 

וכאן החדשות

כחודש לאחר סוף המלחמה

שגבתה מחיר כבד של כאלף חמש מאות אנשים

ופצועים רבים נוספים....

אריק שומע את הקומקום עם המים מתחיל לבעבע, הוא ניגש אל הקומקום ומוריד אותו מהגז ומתחיל למזוג מים אל הכוס. דפיקת דלת נשמעת ואריק הולך לכיוונה. הוא פותח את הדלת ורואה את דניאל (18) נכנס בדלת עם תיק גדול בצבע ירוק ומתוכו מבצבצים מדים. אריק במבט מופתע מתקדם אל דניאל ומחבק אותו. שניהם מתחבקים והמבט המופתע של דניאל הופך לחיוך. 

אריק

וואו איזה הפתעה

מתי שיחררו אותך?

דניאל

הבוקר

התכוונתי לעשות לכם הפתעה

רגע איפה אמא?

אריק

היא בדיוק יצאה לעבודה

אבל בוא שב

אני מכין קפה

אריק במבט עדיין מופתע הולך אל עבר המטבח, הוא מכבה את הרדיו שהפך לשירים עצובים במקום השדרן, הוא מוציא נוספת ושם בה קפה ומים בזמן שדניאל שם את תיקו בכניסה לבית ומתקדם אל עבר המטבח ויושב בשולחן האוכל, אריק מביא לו את הכוס קפה ודניאל מניד בראשו כתודה, שניהם יושבים בשולחן האוכל ושותים קפה.

דניאל

אתה הולך היום לעבודה?

אריק לוקח שלוק מהקפה ומהנהן

אריק

יש עכשיו המון עבודה

גם החנות במצב..

דניאל קוטע את אריק באמצע המשפט

דניאל

אני יכול לבוא לעזור אם צריך

אריק

בטוח?

אני אשמח

אריק ודניאל מחייכים ולוגמים מהקפה.

 

2. פנים. חנות פרחים- יום

חנות פרחים קטנה עם הרבה בלאגן, סלסלות של פרחים ריקות, קופה שנראית מאובקת, ולוח מודעות משעם עם הרבה פתקים בצבעי ניאון זוהרים ומתחתם פינה של דף לבן עם פינה שחורה מבצבץ מתחת לפתקים, על הפתקים רשומים הרבה הזמנות של פרחים וגם רשימת חוסרים. אריק נכנס לחנות ראשון ודניאל אחריו, דניאל מסתכל על החלל הריק במבט נגעל, הוא הולך לקופה ורואה את האבק שעליה, אריק מסתכל עליו במבט חסר אונים

דניאל

וואו אז לזה אמא התכוונה בטלפון

החנות באמת במצב...

הפעם, אריק קוטע את דניאל 

אריק

מתי דיברת עם אמא?

דניאל

הבוקר לפני שבאתי

דיברתי איתה בטלפון

היא באמת דואגת לך

(בלחישה)

והאמת שאני גם

אריק

אמא שלך לא צריכה להתערב

וגם אתה לא

החנות ככה בגלל המלחמה

ועכשיו אני חוזר

הכול יהיה בסדר 

דניאל מסתכל עליו מודאג הוא בא להתחיל משפט ואריק קוטע אותו באמצע

אריק

(בקול כועס)

וגם תזכור שאת העובד היחיד פה חוץ ממני

אני לא יכול לעבוד פה בלעדייך…

דניאל מסתכל על אריק עם מבט דואג. דניאל הולך ולוקח מטאטא מהפינה ומתחיל לטאטא ולהרים את הפרחים הנבולים. אריק יוצא מהחנות.

 

3. חוץ. מדרכה מחוץ לחנות – יום

אריק יושב מחוץ לחנות, על המדרכה, הוא מוציא קופסאת סיגריות ומצית, ומדליק את אחת מהסיגריות, דניאל יוצא מהחנות, ועומד מאחוריו.

דניאל

חשבתי שהפסקת לעשן

אריק מסתובב להסתכל על דניאל שעכשיו מתיישב לידו, הוא מוציא את הסיגרייה מפיו.

אריק

הפסקתי אבל חזרתי קצת בזמן האחרון

לא משהו רציני

דניאל מסתכל עליו במבט של דאגה, אריק מכבה את הסיגרייה על המדרכה, 

אריק

הנה אתה רואה

אין לך מה לדאוג

בוא נחזור לחנות

 

אריק קם ראשון ונכנס לחנות דניאל מאחוריו ומבטו עוד קצת מודאג. ושניהם נכנסים לחנות.

 

4. פנים. חנות פרחים- יום

החנות נראת הרבה יותר נקייה, ומלאה בפרחים, דניאל עומד ליד הקופה ומנקה אותה, בזמן שאריק מתחיל להכין זרים, לקוחות נכנסות לחנות ומגיעות לקופה שבה עומד דניאל, הן מחכות ולא מדברות עד לרגע שאריק  מגיע לקופה ואז הן משלמות הזרים ויוצאות, דניאל בזמן הזה עוד מנקה את החנות ועומד ליד אחד הזרים שאריק הכין מלפני.

 

5. פנים. ספסל מחוץ לחנות- יום

עבר זמן,  הם יושבים מחוץ לחנות ואוכלים ערגליות.

אריק

מתי אתה צריך לחזור?

דניאל

בחמש

אריק

(בתדהמה)

בחמש???

דניאל מצחקק קלות מהתגובה של אריק

דניאל

כן באתי לביקור קצר

הייתי חייב לראות אותך

אריק

אתה יודע

אני יכול לסגור עכשיו

ונלך לאנשהו

דניאל

בטוח?

אריק

ברור לא כל יום 

הבן שלי חוזר לביקור

 

אריק לוקח את דניאל בחיבוק, הוא לוקח את צרור המפתחות שלו , הוא סוגר את האור בחנות ויוצא מהחנות ונועל אותה.

 

6. חוץ. גינה- יום

גינה ירוקה עם נדנדה במרכזה, אריק ודניאל יושבים על ספסל בגינה, הם מסתכלים על ילד קטן מתנדנד בנדנדה ואביו עומד לידו, לפתע שני כלבים אחד גדול ואחד קטן יותר רצים לכיוונם, הם משחקים איתם, הכלב הגדול ליד אריק והקטן ליד דניאל.

אריק

אני שמח שבאת לביקור

התגעגעתי אלייך

דניאל

אני שמח שבאתי גם

 

שניהם מחייכים, איש אחד שהוא הבעלים של הכלבים קורא להם והכלבים רצים אליו, הכלב הקטן רץ ישר והכלב הגדול לוקח לו קצת זמן ואז הוא רץ גם. 

אריק

רוצה שאני אקפיץ אותך לבסיס?

דניאל מניד את ראשו כהנהון, שניהם קמים מהספסל וידו של אריק מונחת על דניאל.

 

7. פנים. האוטו של אריק- יום

אריק יושב במושב מול ההגה באוטו ובדיוק מאחוריו יושב דניאל, אריק מסתכל כל הנסיעה על דניאל דרך המראה. על דניאל נמצא התיק הגדול של הצבא והוא מוציא ממנו את המדים ומתחיל ללבוש אותם בצידי המדים יש כומתה חומה שמשמשת חיילי גולני. דניאל לובש את המדים ואריק מסתכל עליו בחיוך מלא בגאווה דרך המראה.

 

8. חוץ. מחוץ לבית העלמין הצבאי קריית שאול- יום

אריק עומד מלפני בית העלמין הצבאי קריית שאול, הוא אוחז בזר אבל ומתבונן בכניסה לבית העלמין.


נספח ג: הצעת המחקר המקורית
התמודדות עם אבל בקולנוע הישראלי

כיצד דרכים שונות של התמודדות עם אבל מוצגות בקולנוע הישראלי?

מבוא

הנושא של עבודתי הוא התמודדות עם אבל בקולנוע הישראלי, אני חושבת שהתמודדות עם אבל מוצגת בדרכים שונות אך בתבנית די דומה וזהה. כל אחד מעבד ומתמודד עם אובדן בצורה שונה וייחודית אך כאשר היא מוצגת היא לרוב מזכירה כל דרך אחרת שהציגו בה את האבל בקולנוע.

אך בעיני נושא זה חשוב, מכיוון שבמצב שבו אנו נמצאים, שבו אנשים רבים נמצאים במצב של אבל, ההתמודדות הקשה איתה היא דבר שקשה להסביר וקשה להציג, אך סרטים רבים הציגו אותה ואני חושבת שצריך לתת לה במה, וצריך להציג אותה בצורה שיראו את הדרכים השונות, ויראו את הצורה בה כל אחד מפרש אותה אחרת. השאלה שלי היא ״כיצד דרכים שונות של התמודדות עם אבל מוצגות בקולנוע הישראלי״. אני מאמינה ששאלה זאת חשובה ותורמת בגלל שהיא נותנת את הבמה לסרטים שעסקו בשאלה הזאת, ומראה איך כל אחד מהבמאים והכותבים פירש את השאלה הזאת אחרת, ונתן לה אינרפטציה אחרת. בעיני שאלה זאת חשובה ומעניינת, ועל שאלה זאת, אני עומדת לענות במהלך העבודה, דרך קריאת מאמרים, ספרים ומחקרים בכדי לענות על השאלה. 


בחרתי בנושא זה בשביל עבודת מחקר, מכיוון שכרגע כאשר אנו נמצאים במהלך תקופה כל כך מסובכת ונוראית של מלחמה, עם אובדנות נוראים ורבים, חשוב גם להתייחס למה שקורה לאחר האובדן. אנשים רבים במדינת ישראל מתמודדים עם אובדן ומתמודדים עם כניסה אל תוך ״משפחת השכול״. התמודדות זאת היא אחת ההתמודדויות הקשות שקיימות, התמודדות שאף אחד לא רוצה בה. וכל אחד מתמודד שונה, ומתמודד בדרך אחרת מגוונת ושונה. ובעבודה שלי אני רוצה להציג את זה. להציג את הדרכים השונות והרבות שיש להתמודדות עם שכול. בפרט במדינת ישראל, שסבלה ממלחמות רבות לאורך השנים מאז הקמתה, לכן ההתמקדות שלי היא בקולנוע הישראלי ואיך שזה מוצג שם. אני מאמינה ומוצאת שדרך סרטים, ודרך אומנות הקולנוע אנשים יוכלו לראות את הדרכים האלה ואולי ככה להבין שהתמודדות עם אבל היא דבר לא פשוט, כל אחד לוקח את זה אחרת ובצורה שלו, ואני מאמינה שצריך לתת לכל אחד את החופש שלו והזמן שלו להתאבל בצורה שלו. בעבודה שלי אני עומדת להציג את הדרכים האלה ולנתח אותם מבחינה פסיכולוגית וטקסטואלית. תוך כדי התייחסות גדולה להיבטים הנפשיים של התתמודדות בשילוב עם דרכי הקולנוע להעביר מסרים והיבטים של ההתמודדות.


שם התסריט: בין שמיים לארץ

תסריטאי/ית: נועה טל


דמויות

אריק- בן 50, הוא אביו של דניאל. לאריק יש חנות פרחים קטנה, והוא האדם היחידי שעובד בה. לאריק אין עוד ילדים והוא ואשתו ביחסים קצת מעורערים מאז מות בנם. אישתו דואגת לו מעוד ואריק הוא אדם שהגאווה שלו חשובה לו מאוד לכן קשה לו עם הדאגה שלה והוא נוהג לנפנף אותה. אריק הוא אדם רציני ובשבילו שהעסק שלו יהיה במצב קשה גם אם זה בגלל שבנו מת והוא לא יכל לעבוד, זה עיניין מביך ומשפיל בשבילו והוא לוקח את זה ברמה האישית יותר ובעיקר מנסה. להראות שהכול בסדר ולפי השיגרה כדי שלא ינסו להוריד מהגאווה שלו. בקשר שלו ושל בנו אריק תמיד היה הבן אדם שנמצא בשביל בנו, אך הפעם שבנו מגיע ונמצא בישבילו הוא נמצא במצב רגיש קשה מאוד וקשה לו לקבל עזרה מבנו גם אם הוא זקוק לה מאוד, אך לאט לאט בנו מצליח להשפיע עליו ובעיקר שם לו מראה בפרצוף וגורם לו להבין שהוא צריך לעבור שינוי, ושהשינוי יהיה משמעותי. 

דניאל- 18, הוא הבן של אריק. דניאל הוא חייל קרבי שהיה במלחמה ונהרג בה. דניאל. חוזר דרך דמיון לחייו של אריק בעיקר כדי לבוא לעזור לו אך גם כדי לסיים את הקשר שלהם בצורה טובה. דניאל הוא אדם רגיש מאוד וזה מתבטא בעיקר דרך זה שהוא לא בא וצועק על אביו אלא מדבר אליו בצורה רגועה ומראה שהוא באמת פה לעזרתו. לדניאל חשוב מאוד אביו וחשוב לו מאוד שאביו יהיה במצב טוב. דניאל הוא בן אדם מצחיק ושנון אך גם קשוב ומכבד והוא בא לאביו חזרה לחיים כי הוא רוצה שאביו ירגיש טוב והוא רוצה שאביו ישקם את חייו ושאביו ימשיך הלאה בחייו וינסה להתקדם מההיבט של השכול והאבל. דניאל מלווה את אריק במהלך יום שלם וגורם לו להתחיל לחזור לעצמו, ולמה שהוא היה לפני מותו שלו. דניאל נמצא בדמיונו של אביו בלבד אך הוא עדיין עוזר לו בכל דבר שצריך לעשות במהלך הסרט במטרה לעזור לאביו.


סינופסיס

 

אריק (50) הוא אביו של דניאל (18) שחזר לביקור מהצבא לאחר מלחמה ארוכה שבה לא היה בבית זמן רב. דניאל חזר בסוף המלחמה ובא ליום להיות עם אביו לפני שצריך לחזור לצבא. לאריק יש עסק של חנות פרחים, שמצבה רע לאחר כחודש שבו אריק לקח הפסקה וחזר לעבוד רק כאשר דניאל בא לביקור. דרך הביקור דניאל עוזר לאביו לשקם את החנות ועל הדרך גם את חייו שנאבדו קצת. בסוף הסרט מתברר שדניאל נהרג במלחמה והחזרה שלו לעזור לאביו במהלך כל הסרט הייתה בדמיונו של אריק בלבד ועזרה לו לנסות להמשיך בחייו לאחר חודש בלעדיו. דרך החזרה של דניאל בדמיונו של אריק, הוא מצליח לנסות ולשקם את חייו וגם להגיד דברים אחרונים לדניאל שרצה להגיד.

 


שאלת המחקר: כיצד דרכים שונות של התמודדות עם אבל מוצגות בקולנוע הישראלי?

שיטת המחקר:

שיטת המחקר שלי תהיה דרך ניתוח פסיכולוגי. הנושא שבו בחרתי מגיע מנקודת מבט של אובדן והתמודדות עם אובדן, ובמהלך העבודה אני מתכוונת לבדוק את השאלה בניתוח פסיכולוגי שבודק את הדמויות ברמה הרגשית אך גם את התגובה כצופים. בנוסף אני מתכוונת לעשות ניתוח טקסטואלי בנוסף, לבדוק דרך אמצעי מבע, תסריט, ועלילה את שאלת המחקר שלי בכדי להבין בצורה הטובה ביותר.


בחרתי בשאלה זאת, מפני שהיא ליוותה אותי במהלך כתיבת התסריט ויצירת הסרט שלי. כאשר חושבים על התמודדות עם אבל ועל אנשים המתמודדים עם מות יקירהם, עולה לראש דרכים שונות בהם אפשר להתמודד ובעבודת המחקר שלי אני עומדת לבחון את השאלה הזאת בהיבטים פסיכולוגים בכדי למצוא כיצד מציגים את הדרכים הללו בקולנוע ובפרט בקולנוע הישראלי שצבר אובדנות רבים בשל מלחמות ישראל. בסרט שלי בחרתי את אחד הדרכים שהיא דרך הדימיון, בצורה של הזייה בה האדם הוזה ומדמיין את בנו כאשר בנו לא נמצא באמת. ובחרתי להציג את דרך ההתמודדות הזאת בצורה בה הקהל יגלה עליה רק בסוף הסרט. אני יודעת שישנם דרכים נוספות להציג התמודדות עם שכול ואבל, וזה מה שאני עומדת לבדוק בעבודה זאת.


תיאור הסרטים

קרוב אליי:

קרוב אליי בכתיבה ובימוי של תום נשר משנת 2024 עוקב אחרי דמותה של עדן, שאחיה הצעיר, נתי, מת בתאונת דרכים בצורה מפתיעה. היא מתאבססת לנתי ובמהלך ההתאבססות היא מגלה על מאיה מי שהייתה חברתו הסודית של נתי. עדן מתחילה לפתח קשר עם מאיה, ומגלה דברים על הקשר של מאיה ונתי. הסרט מתאר את התמודדותה של עדן עם האובדן, הקשר המורכב של מאיה ועדן, ומסע הזהות המחודש של עדן.

פוקסטרוט:

פוקסטורט הוא סרט בכתיבתו ובימויו של שמוליק מעוז משנת 2017, הסרט מוצג בשלוש מערכות שונות, מערכה ראשונה מראה את רגע הגילוי על מות הבן, בטווח השעות הזה רואים שכל אחד התמודד עם הבשורה בצורה אחרת, ולאחר כמה שעות מודיעים שזה היה טעות בזיהוי והבן לא מת בסוף. המערכה השנייה היא במחסום צהל, ליד מוצב צבאי שהבן משרת בו, ובו רואים את יונתן לראשונה ומבינים על אהבתו הרבה לציור. במערכה השלישית, שמתרחשת חצי שנה לאחר מות הבן, בו אנחנו מגלים שההורים של יונתן נפרדו כתוצאה מהאובדן הגדול. ובאפילוג אנחנו רואים את הדרך בה יונתן מת. הסרט עצמו מראה דרכים שונות בהם המשפחה התמודדה עם המוות של הבן.

כנפיים שבורות:

כנפיים שבורות הוא סרט בבימויו של ניר ברגמן משנת 2002, המספר על אמא וארבעת ילדיה המתמודדים עם מות האבא. הסרט מתחרש בעיר חיפה ומציג את ההתמודדות השונה של כל אחד מבני המשפחה עם מות אביהם. עלילת הסרט מתרחשת בתקופת החופש הגדול והיא מראה את הדרכים השונות של כל אדם להתמודדות עם האבל הגדול שנפל עליהם בפתאומיות. הסרט עוקב אחר חיי המשפחה ונותן נקודות מבט שונות מהתמודדות עם אבל.


פרקי העבודה

ראשי הפרקים:

  1. כיצד מוצגים דרכי ההתמודדות בקולנוע?
  2. כיצד הדיאלוגים מראים את דרכי ההתמודדות?
  3. מהו הקצב שבונה את שלבי ההתמודדות?
  4. איך הדמות מתפתחת דרך ההתמודדות שלה בסרט?
  5. איך האבל מוצג דרך אלמנטים של קולנוע?
  6. באיזה שלב בסרט אנחנו מגלים על האבל, ומתי מתחילה ההתמודדות?


הטענה המרכזית

הטענה המרכזית שלי תעסוק בהתמודדות עם אבל כפי שהיא מוצגת בקולנוע אבל בפרט בדרכים השונות בהם היא מוצגת. היא תוצג דרך מאפייני הקולנוע, וויזואלים, שמיעתיים, ואמצעי המבע אך גם דרך היבטים פסיכולוגים ונפשיים שמתייחסים אל הנושא בצורה של טראומה. אני עומדת להתמקד בשלושה סרטים מרכזיים, שהם סרטים ישראלים שמראים כל אחד מהם היבטים שונים של התמודדות עם אבל, ומוצגים במצבים שונים ובסיטואציות שונות בכדי להראות את הדרכים השונות שאפשר להראות בהם התמודדות עם אובדן. אני בנוסף עומדת להשתמש גם במקור פסיכולוגי: ״חמו, מיכל פיק. מולדת פצועה : שינויים בייצוג הטראומה בקולנוע הישראלי. רסלינג, 2016״. בכדי להעשיר את העבודה שלי מההיבט והגישה הפסיכולוגית. ולהשתמש ב-״ג’אנטי, לואיס. להבין סרטים. האוניברסיטה הפתוחה, 2000״. בכדי לבסס את הניתוח הטקסטואלי שלי. הטענה המרכזית שלי שמבוססת על מה שציינתי פה לפני, היא שדרכי האבל שמוצגים בקולנוע הישראלי הם כמעט תמיד זהים ודומים. הם מוצגים בעיקר דרך אמצעי מבע, ודרך דיאלוגים, וטקסטים שהדמויות אומרות בכדי להראות את המצב הרגשי בו הם נמצאות. אמצעי המבע הם לרוב מבחינת תאורה וצבע ומציגים את הדמות שמתמודדת תמיד כעצובה או כאדם הנמצא במצב קשה. בכלליות ייצוגים של טראומה בקולנוע הישראלי מוצגים בצבעים אפורים, תאורה קרה, ומוזיקה עצובה או דרמטית.


מהלך העבודה

  1. כתיבת התסריט: יצירת סינופסיס, טריטמנט, פיתוח שפה קולנועית. פירוק התסריט לבימוי וכתיבת מאפייני דמויות.
  2. תיק ההפקה: פירוק התסריט לבימוי, כתיבת מאפייני דמויות, ליווי ותיעוד תהליך ההכנה להפקה אל תוך תיק ההפקה.
  3. בימוי הסרט: תוך כדי בימוי השחקנים דרך ההיבט הפסיכולוגי של התמודדות עם אבל בצורת התמודדות של דימיון.
  4. יצירת חיבור עיוני: שמראה את שלוש הסרטים שבחרתי ומנתח אותם מבחינה פסיכולוגית תוך שימוש גם בשפה הקולנועית ובהיבטים של הקולנוע.

 


פרקים בעבודה

1. מבוא
2. תקציר
3. תסריט
4. סרט גמור
5. תיק הפקה
6. עבודה עיונית
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
9. נספחים


ביבליוגרפיה

חמו, מיכל פיק. מולדת פצועה : שינויים בייצוג הטראומה בקולנוע הישראלי. רסלינג, 2016.

ג’אנטי, לואיס. להבין סרטים. האוניברסיטה הפתוחה, 2000.


פילמוגרפיה

כיפור (עמוס גיתאי,2000)

כנפיים שבורות (ניר ברגמן, 2002)

פוקסטורט (שמוליק מעוז, 2017)


נספח ד': בינה מלאכותית יוצרת

השתמשתי בgemini 
מאפייני הגישה הפורמליסטית:

הגישה הפורמליסטית בקולנוע, היא גישה שמדגישה את החשיבות של הצורה והסגנון הקולנועיים, יותר מהמציאות עצמה. היא מציעה דרך לנתח סרטים בהתמקדות במאפיינים של הקולנוע עצמו, הצורה, הסגנון והטכניקות הקולנועיות.

הגישה מתאפיינת בגורמים הבאים:

התמקדות בצורה וסגנון: הפורמליזם מתמקד בחשיבות של הצורה והסגנון הקולנועי הרבה יותר מהתוכן עצמו.

התמקדות במדיום: הפורמליזם מדגיש שיש להתמקד במאפיינים הייחודיים של הקולנוע, כגון צילום, עריכה, סאונד ועוד.

ניתוק מהמציאות: הפורמליזם מנתק את הסרט מהמציאות שקורת מחוץ לקולנוע, ומתמקד בעולם הפנימי של הסרט.

ניתוח מבני: הפורמליזם משתמש בשיטות ניתוח שונות של המבנה כדי להבין את האופן שבו הקולנוע מורכב כדי ליצר משמעות. 

 האם טקסט זה נכון?

 

הבנת את מאפייני הגישה הפורמליסטית בקולנוע בצורה טובה מאוד! התיאור שלך מדויק ומקיף. הנה סיכום קצר של המאפיינים שהצגת, עם דגשים קלים:

התמקדות בצורה ובסגנון: הפורמליזם שם דגש על האופן שבו הסרט בנוי - האלמנטים הוויזואליים, הטכניקות הקולנועיות, ולא על התוכן או הסיפור עצמו.    

התמקדות במדיום: הפורמליזם חוקר את מה שמייחד את הקולנוע כמדיום אמנותי.  אילו כלים וטכניקות ייחודיים לקולנוע יוצרים משמעות (צילום, עריכה, סאונד, תאורה)?   

ניתוק מהמציאות: הפורמליזם מתמקד בעולם הסגור של הסרט, ביחסים בין האלמנטים הפורמליים שלו, ולא בקשר של הסרט למציאות החיצונית.

ניתוח מבני: הפורמליזם משתמש בכלים של ניתוח מבני כדי להבין איך הסרט מאורגן ואיך המבנה הזה תורם למשמעות.    

הדיוק בתיאור שלך מראה הבנה מעמיקה של הגישה הפורמליסטית.

 

רפלקציה ומשוב על השימוש בבינה מלאכותית יוצרת

הבינה המלאכותית עזרה מאוד להבנת הנושא.

דוגמאות לנושאים:
מוצעת כאן רשימת נושאים מתחום הקולנוע היכולים לשמש רעיון או נושא לעבודת-גמר. הנושאים מוצעים כדי לגרות ולעורר עניין וסקרנות וכדי לסייע בתהליך של בחירת הנושא לעבודה. הנושאים מנוסחים, בחלקם, באופן רחב וכוללני מאוד. ניתן לגזור מהם נושאי-משנה צרים וספציפיים יותר.
ניסוח הנושא והגדרתו חייבים להיות מדויקים וברורים, באופן שהנושא לא יהיה רחב מדי ולא מצומצם מדי והשאלה הנבדקת תהיה ברורה. הגדרתו הבהירה והמדויקת של הנושא, חשיבותה מרובה בתהליך הכנת עבודת-גמר ועוד קודם לכן, בהכנת ההצעה לה.

•    דמות הנווד בסרטיו של צ'אפלין
•    השתקפויות בסרטיו של וודי אלן
•    דמות היהודי בסרטיו של וודי אלן
•    עולם הילד על-פי סרטיו של שפילברג
•    האגדה בסרטיו של שפילברג
•    הצגת כנופיות הנוער ב"רסטי ג'יימס" וב"נערי הכרך" של פרנסיס קופולה
•    "סיפור קצר על אהבה" של קישלובסקי - מציצנות או אהבה?
•    העיר ניו-יורק על-פי סרטיו של מרטין סקורסזה
•    ההומור הסאטירי והפרודי בסרטיו של מל ברוקס
•    דמות הזר בקולנוע הישראלי
•    סרט התעודה כסרט תעמולה
•    סרט התעודה כאמירה אישית של יוצר
•    דמות האישה בקולנוע הצרפתי החדש
•    ה"פילם נואר" - שפת הקולנוע כביטוי של מציאות אידיאולוגית
•    מלחמת וייטנאם והשתקפותה בסרט "צייד הצבאים"
•    דמות הערבי בקולנוע הישראלי
•    הקולנוע הישראלי - תרבות וכלכלה
•    השפעת סרטי ההנפשה (אנימציה) על ילדים בני ‏6‎3-
•    הספרות בראי הקולנוע
•    דמות החייל בקולנוע הישראלי, על-פי סרטיו של אורי ברבש
•    דמות הצבא בקולנוע הישראלי, על-פי הסרט "אחד משלנו" של אורי ברבש
•    תדמית של משפחות "אתניות" בקולנוע האמריקני העכשווי
•    מפגש בין-תרבותי בקולנוע
•    דמות היהודי בקולנוע האמריקני
•    התפתחות דימוי ה"פאם פאטאל" בקולנוע - ממיי ווסט ועד מדונה
•    הקולנוע הנשי הישראלי
•    הצגת השואה בקולנוע על-פי הסרט "בחירתה של סופי"
•    דימויי יחיד וחברה בקולנוע
•    חריגות וטיפוסים חריגים בקולנוע
•    דמות ההומוסקסואל בקולנוע בכלל ובקולנוע הישראלי בפרט
•    הצגת הזקנה בקולנוע המודרני על-הסרט "הנהג של מיס דייזי"
•    הקולנוע המגויס
•    תעמולה בקולנוע
•    מחאה חברתית בקולנוע
•    מוזיקה וקולנוע
•    המחזמר בקולנוע
•    אפקטים מוזיקליים בקולנוע
•    אפקטים ופעלולים בקולנוע

שאלת המחקר

שאלה פוריה היא שאלה שמעודדת חשיבה, למידה והתפתחות. היא שאלה שאינה ניתנת לתשובה פשוטה או חד-משמעית, ודורשת מהלומד להפעיל את החשיבה הביקורתית והיצירתיות שלו. שאלות פוריות יכולות להוביל לדיון, מחקר, יצירתיות וחשיבה חדשה.
ישנן מספר תכונות של שאלות פוריות:
הן פתוחות: שאלות פוריות אינן דורשות תשובה חד-משמעית או נכונה/לא נכונה. הן מאפשרות ללומד להציע מגוון רחב של תשובות, ולדון בנושא באופן מעמיק יותר.
הן מערערות: שאלות פוריות מערערות את הנחות היסוד של הלומד, ומעודדות אותו לחשוב מחוץ לקופסה. הן יכולות לגרום לו לשקול דברים חדשים, ולפתח הבנה עמוקה יותר של הנושא.
הן רלוונטיות: שאלות פוריות רלוונטיות לחיי הלומד ולעולם שמסביבו. הן יכולות לעודד אותו להשתמש בידע שלו כדי לענות על השאלות, ולקשר בין הנושא הנלמד לחייו האישיים.
הן מאתגרות: שאלות פוריות מאתגרות את הלומד, ומעודדות אותו לחשוב קשה. הן יכולות לסייע לו לפתח כישורי חשיבה גבוהים, כגון חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות.

לדוגמא: השאלה מדוע הקולנוע עוסק רבות בתכנים שליליים היא שאלה פוריה כי היא עונה על כל הסעיפים של שאלה פורייה:

  1. פתיחות: לשאלה זו אין תשובה חד-משמעית. ישנן סיבות רבות לכך שהקולנוע עוסק רבות בתכנים שליליים, ואפשר להציע מספר תשובות אפשריות.
  2. ערעור: השאלה מערערת על הנחות היסוד שלנו לגבי הקולנוע. אנו נוטים לחשוב שהקולנוע אמור להיות מרגש, משעשע ומעורר השראה. השאלה הזו מזמינה אותנו לחשוב על כך שהקולנוע יכול להיות גם מטריד, מאיים ומעורר אי נוחות.
  3. עושר: השאלה מחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם. היא מזמינה אותנו לחשוב על טבע האדם, על החברה שלנו, ועל העולם שבו אנו חיים.
  4. רלוונטיות: השאלה רלוונטית לחיי הלומד ולעולם שמסביבו. היא מזמינה אותנו לחשוב על הקשר בין הקולנוע לחיינו האישיים, ולעולם שמסביבנו.
  5. טעון: השאלה בעלת ממד רגשי, ערכי ואף קיומי. היא מזמינה אותנו לחשוב על משמעות החיים, על מוסר וערכים, ועל מקומנו בעולם.
  6. מעשיות: השאלה מעודדת מחקר פורה. היא ממוקדת נושא, מתאימה לרמת הלומד, ומפנה לחומרים זמינים.

התשובה לשאלה זו יכולה להוביל לדיון, מחקר, יצירתיות וחשיבה חדשה. היא יכולה לסייע לנו להבין טוב יותר את הקולנוע, את האדם ואת העולם שבו אנו חיים.

שיטת המחקר

בכתיבה אקדמית על סרטי קולנוע נהוג להשתמש במגוון שיטות מחקר, ביניהן:
ניתוח טקסטואלי:

  • ניתוח תסריט הסרט: בחינת הדמויות, העלילה, הדיאלוגים, והתסריט כטקסט ספרותי.
  • ניתוח סצנות: בחינת סצנות ספציפיות בסרט תוך התמקדות באלמנטים כמו תאורה, צילום, ועריכה.
  • ניתוח קול ודימוי: בחינת השימוש בקול, במוזיקה, ובדימויים חזותיים בסרט.

ניתוח היסטורי:

  • בחינת הסרט בהקשר ההיסטורי שבו הוא נוצר.
  • בחינת השפעות תרבותיות וחברתיות על הסרט.
  • בחינת האופן שבו הסרט משקף או מאתגר את הנורמות החברתיות של התקופה.

ניתוח פסיכולוגי:

  • בחינת הדמויות בסרט מנקודת מבט פסיכולוגית.
  • בחינת נושאים פסיכולוגיים בסרט, כמו טראומה, אהבה, או אובדן.
  • בחינת ההשפעה הפסיכולוגית של הסרט על הצופים.

ניתוח אידיאולוגי:

  • בחינת המסרים האידיאולוגיים בסרט.
  • בחינת האופן שבו הסרט משקף או מאתגר אידיאולוגיות פוליטיות או חברתיות.
  • בחינת השפעתו של הסרט על השיח האידיאולוגי בחברה.

ניתוח השוואתי:

  • השוואת הסרט לסרטים אחרים באותו ז'אנר.
  • השוואת הסרט לסרטים אחרים שעוסקים בנושא דומה.
  • השוואת הסרט לגרסאות אחרות של אותו סיפור (לדוגמה, ספר או מחזה)

ניתוח פילוסופי:

  • בחינת הסרט תוך התייחסות לנושאים פילוסופיים. נושאים אלו יכולים להיות מגוונים, כמו משמעות החיים, חופש בחירה, או מוסר.
מקורות לחיפוש
גוגל סקולר - לחיפוש טקסטואלי במאמרים ובספרים אקדמים. לעיתים ניתן לגשת לטקסט מלא.
כותר מטח: הספרייה המקוונת של ישראל - קריאה בטקסט מלא של ספרים בעברית. הרבה בתי ספר מאפשרים גישה מלאה.
סינמטק כתב עת - גליונות מלאים לקריאה - כתב העת של הינמטק פתוח וחופשי לקריאה בטקסט המלא.
תקריב - כתב עת לקולנוע דוקומנטרי - כתב עת פתוח לקריאה.
 
 
 
ביבליוגרפיה ראשונית מומלצת בעברית (בעיקר ספרים):
העיון בספרים אינו חייב וצריך להיות מקושר ישירות לנושא שלכם, אלא היא מוצעת מפני שממנה ניתן להפיק ניסוח מסכם של שיטת המחקר שבה אתם תשתמשו בעבדת החקר שלכם.
 
לדוגמא: לואיס גי'אנטי מציע שיטת ניתוח טקסטואלית מפורטת, המתמקדת בהיבטים הבאים:
  • ניתוח סצנה אחר סצנה: ניתוח מפורט של כל סצנה בסרט, תוך התמקדות בדמויות, עלילה, נושאים, סגנון וטכניקות קולנועיות.
  • ניתוח דמויות: ניתוח מעמיק של הדמויות, תוך התמקדות באפיון, התפתחות, מוטיבציה, יחסים בין דמויות ועוד.
  • ניתוח נושאים: זיהוי הנושאים המרכזיים של הסרט וחקר הדרך בהם הם מוצגים.
  • ניתוח סגנון: ניתוח השפה, הטון, הדימויים והטכניקות הסגנוניות המשמשות בסרט.
  • ניתוח טכניקות קולנועיות: ניתוח השימוש בטכניקות קולנועיות כמו צילום, עריכה, תאורה, מוזיקה וסאונד.
 
גישה טקסטואלית
אבישר, אילן, אילנה דן. אמנות הסרט : הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. האוניברסיטה הפתוחה, 1995.
ג’אנטי, לואיס. להבין סרטים. האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
 
גישה היסטורית
בראשית, חיים, ואחרים. קולנוע וזיכרון : יחסים מסוכנים? מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2004.
פרידמן, רז’ין מיכל, ואחרים. המבוך הכפול : זיכרון, זהות ואסתטיקה בקולנוע. עם עובד, 2022.
 
גישה פסיכולוגית
חמו, מיכל פיק. מולדת פצועה : שינויים בייצוג הטראומה בקולנוע הישראלי. רסלינג, 2016.
מורג, רעיה. טראומת הכובש, הקולנוע, האינתיפאדה. רסלינג, 2017.
 
גישה אידאולוגית
מקלוהן, מרשל. להבין את המדיה : שלוחות האדם. בבל, 2003.
פרמינגר, ענר. בין מסע אלונקות למגש הכסף : בין קולנוע לאתיקה. רסלינג, 2017.
 
גישה פילוסופית
אונגר, הנרי. קולנוע ופילוסופיה. דביר, 1991.
ארוין, וילים. מטריקס ופילוסופיה : ברוכים הבאים למדבר של הממשי. פן, 2007.
ברזל, גבריאל. קולנוע אופציונלי : פילוסופיה מהסרטים. אוניברסיטת בר אילן, 2012.
 
 
גישה השוואתית
אוטין, פבלו. קרחונים בארץ החמסינים : הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים. רסלינג, 2008.
אוטין, פבלו, לוס אוריה מיטלמן. שיעורים בקולנוע : שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים. אסיה, 2017.
גורביץ’, דוד, ישי קורדובה. הבלש כגיבור תרבות : ספרות, קולנוע, טלוויזיה. משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
כורם, אפרת, ואחרים. קולנוע דרום : מדברים קולנוע דרום - שיחות עם במאים. המכללה האקדמית ספיר, 2015.
מורג, רעיה, רחל לב-הר. סרטים עולמיים : מחשבות על קולנוע בלתי נראה. רסלינג, 2022.
שויצר, אריאל, ארי פולמן. קולנוע ישראלי חדש. כרמל, 2017.
שויצר, אריאל. הרגישות החדשה : קולנוע ישראלי מודרני בשנות השישים והשבעים. בבל, 2003.
 
 
עריכה
להב-ליבוביץ, אריק,רבקה יוגב. הטופוגרפיה של העריכה. אסיה, 2019.
מרץ’, וולטר. במצמוץ העין : מבט על עריכת סרטים. אסיה, 2008.
סלע, זהר. גרסת העורך. קוראים הוצאת ספרים, 2021.
 
 
צילום
ארן, צביקה. “המצלמה ואני (קטעים מתוך ספרו של ז’וריס איבנס).” סינמטק, 1989.
אוטין, פבלו. “מה שיש בפנים ומה שנשאר בחוץ: ריאיון עם הצלם שי גולדמן על שיטות עבודה, גישות וקשר עם במאים.” סינמטק, 2010.
בלאיש, פיליפ. “הנעלם האילם או לראות ולא להישמע.” תקריב, 2020.
“רגע של בחירה: שבעה צלמות וצלמים כותבים על בחירה משמעותית שלקחו במהלך צילומים של סצנה אחת.” תקריב, 2020.
דיבון, רונן. “‘קלוז-אפ’ עם סוון ניקוויסט (לקט אנקדוטות מורחב המבוסס ברובו על מפגש עם סוון).” סינמטק, 1996.
הירש, יכין. “איך הפרתי את החוקים ב"האזרח קיין".” סינמטק, 2011.
הירש, יכין. “על צילום לקולנוע.” סינמטק, 1989.
להב, שוש. “צילומים דומיננטיים בסרטי הקולנוע.” עולם הצילום, 2014
להב, שוש. “צילום צלם ומצלמה בקולנוע.” עולם הצלום והוידיאו, 1998.
מואב, תמיר. “כרוניקה של אור - כפי שבאה לידי ביטוי בקולנוע, צילום, טכנולוגיה ואמנות.” זמן דיגיטלי, 2007.
מוג’ה, דני, חורחה גורביץ. “ללכת עם האור, ראיון עם חורחה גורביץ.” סינמטק, 1991.
מינצר, ג’ורדי, חונג’י דריוש. “דריוש חונג’י על עבודת הצלם בקולנוע – הכוונות והתוצאות: ריאיון.” סינמטק, 2022.
פרידנברג, בנימין. “מחשבות על השוט הארוך.” תקריב, 2022.
קאמפני, דייוויד, אסתר דותן. צילום, קולנוע, צילום. פיתום, 2011.
 
בנוסף לספרים/מאמרים אלה יש לחפש מקורות נוספים העוסקים ישירות בנושא שבחרתם או בסרטים שבחרתם.
 
 
 
 
 
postid=1594
$production_file=https://shotbyshot.hafaka.net/shotbyshots/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%99-2/ קרוב אליי - Shot by Shot

Shot By Shot

ניתוח טקסטואלי: שוט בעקבות שוט


קרוב אליי (come closer)
תום נשר | tom nesher | ישראל, איטליה | 2024

שם הסצינה: סצנת הסיום של הסרט


שם התלמיד/ה (אופציונלי) | שם בית הספר (אופציונלי)

95%

תיאור הסצינה המנותחת:

בסצנה האחרונה, עדן עומדת מול השמיים, ושומעת יללות, מה שהיה הסימן של הקשר שלה ושל אחיה נתי, היא מייללת חזרה, ודרך זה היא מרגישה שהוא איתה ושומר עליה, ומצליחה באמת להתאבל עליו שנה אחרי.


הסצינה מנוגנת מגוגל דרייב רק בדפדפן כרום. אם הניגון לא עובד אפשר לצפות בסצינה ישירות על ידי לחיצה על chrome
הסצינה מנוגנת מגוגל דרייב אם הדפדפן הוא כרום. אם הניגון לא עובד אפשר לצפות בסצינה ישירות על ידי לחיצה על

Warning: Undefined array key "HTTP_USER_AGENT" in /home/u621599107/domains/shotbyshot.hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 62
הסצינה מנוגנת מגוגל דרייב אם הדפדפן הוא כרום. אם הניגון לא עובד אפשר לצפות בסצינה ישירות על ידי לחיצה על

שם הסצינה: סצנת הסיום של הסרט

תקציר הסצנה:

בסצנה האחרונה, עדן עומדת מול השמיים, ושומעת יללות, מה שהיה הסימן של הקשר שלה ושל אחיה נתי, היא מייללת חזרה, ודרך זה היא מרגישה שהוא איתה ושומר עליה, ומצליחה באמת להתאבל עליו שנה אחרי.

שם התסריטאי:

tom nesher

שם התסריטאי בעברית:

תום נשר

שם הצלם:

shai peleg

שם הצלם בעברית:

שי פלג

שם העורך:

shauly melamed

שם העורך בעברית:

שאולי מלמד

תקציר הסרט:

הסרט מספר על עדן, שאחיה נתי מת בתאונת דרכים, עדן מתמודדת עם האבל של נתי בצורה לא טובה ולא בריאה, היא מכירה את מאיה מי שהייתה בת זוגתו של נתי, ומתאבססת עליה. הסרט הוא סרט אבל ישראלי.

עדן

עדן, שיער חום, בוכה מול השמיים, מבטה עצוב אך גם מלא בתקווה, היא צוחקת ומחייכת בסוף.
מיקום הסצינה במודל מסעו של הגיבור
1 תמונת פתיחה
2 העולם הרגיל
3 הנושא המוצהר
4 קריאה להרפתקה
5 הסירוב לקריאה
6 האב הרוחני
7 חציית המפתן
8 מבחנים, בני ברית ואוייבים
9 ההכנה למערה הכמוסה
10 המבחן הגדול
11 התגמול
12 הדרך חזרה
13 מבחן אחרון
14 תחייה
15 חזרה לעולם הרגיל
16 תמונת סיום
סצנה זאת, היא תמונת סיום, הסצנה האחרונה בה עדן מקבלת את הקלוז׳ר שלה עם אח שלה, והסרט מסתיים בנימה אופטימית של החלמה ותחילת ההתאבלות.

ניתוח הסצינה שוט בעקבות שוט

סכימת צבעים מרכזית
סכימת צבעים משלימה
1
Long Shot: LS
High Angle
00:05
קומפוזיציה:
סימטרית
מאוזנת
פתוחה
אופקיים
אנכים
תיאור נרטיבי: ההעמדה של עדן היא במרכז הפריים כשהראש שלה נמצא מעל הסוגרים ומול השמיים, ככה רואים שהיא חופשייה והיא מדברת עם נתי (כאשר הוא בשמיים), היא מסתכלת על השמיים וכך רואים את התקשורת ביניהם.
תנועת הצילום: אין תנועה בשוט- סטטי נושם
אור וצבע: צבעוניות כתומה, מהשמש תאורה חמה, כנראה מהשמש גם
פריים וקומפוזיציה: הקומפוזיציה פתוחה, גם כי היא בתקשורת עם נתי שבשמיים. כי עדן נמצאת במצב אופטימי ופתוח, הידיעה שהיא עכשיו במקום של החלמה, ולכן גם הקומפוסיציה מאוזנת.
עריכה:
סוג הקאט: match-cut | cut-away | Establishing/Re-Est | classic editing |
היחס בין השוטים: שמירה על הקו הפעולה |
דיאלוג: אין דיאלוג
מוסיקה: אין מוזיקה
אפקטי קול: ציוץ ציפורים, נשימות
משמעות: משמעות השוט היא להראות שעדן נמצאת בתקשורת עם נתי שבשמיים, ולהראות כמה הרגע הזה של ההחלמה כולל בתוכו גם את הקשר עם נתי והקלוזר שהגיע לשניהם.
סכימת צבעים מרכזית
סכימת צבעים משלימה
2
Close-Up: CU
Eye Level
00:19
קומפוזיציה:
סימטרית
מאוזנת
סגורה
אופקיים
תיאור נרטיבי: עדן במרכז הפריים, כאשר הרקע מטושטש, ואנחנו רואים את הפרצוף שלה, וכך גם את הרגשות שלה יותר טוב, בזכות ההעמדה הזאת אנחנו מחוברים לעדן יותר.
תנועת הצילום: סטטי נושם
אור וצבע: תאורה חמה על הפרצוף של עדן, מהשמש, צבעוניות חמה
פריים וקומפוזיציה: הקומפוזיציה פתוחה, גם כי היא בתקשורת עם נתי שבשמיים. כי עדן נמצאת במצב אופטימי ופתוח, הידיעה שהיא עכשיו במקום של החלמה, ולכן גם הקומפוסיציה מאוזנת.
עריכה:
סוג הקאט: cut | cut-in | expanded cut | classic editing |
היחס בין השוטים: שמירה על הקו הפעולה |
דיאלוג: אין דיאלוג
מוסיקה: מוזיקה שנכנסת לאחר היללה השנייה
אפקטי קול: נשימות, בכי, ציוץ ציפורים, יללות
משמעות: החשיבות של השוט היא להראות את הרגשות של עדן, שעוברות מבכי לצחוק, ואת הפריקת רגשות שיש לה מול ״נתי״ כביכול שהחא מרגישה לבד.
סכימת צבעים מרכזית
סכימת צבעים משלימה
3
Long Shot: LS
High Angle
00:03
קומפוזיציה:
סימטרית
מאוזנת
פתוחה
אופקיים
אנכים
תיאור נרטיבי: ההעמדה של עדן היא במרכז הפריים כשהראש שלה נמצא מעל הסוגרים ומול השמיים, ככה רואים שהיא חופשייה והיא מדברת עם נתי (כאשר הוא בשמיים), היא מסתכלת על השמיים וכך רואים את התקשורת ביניהם.
תנועת הצילום: סטטי נושם
אור וצבע: צבעוניות כתומה, מהשמש תאורה חמה, כנראה מהשמש גם
פריים וקומפוזיציה: הקומפוזיציה פתוחה, גם כי היא בתקשורת עם נתי שבשמיים. כי עדן נמצאת במצב אופטימי ופתוח, הידיעה שהיא עכשיו במקום של החלמה, ולכן גם הקומפוסיציה מאוזנת.
עריכה:
סוג הקאט: cut | cut-Out | expanded cut | classic editing |
היחס בין השוטים: שמירה על הקו הפעולה |
דיאלוג: אין דיאלוג
מוסיקה: מוזיקה ברקע
אפקטי קול: יללות, צחוק
משמעות:
סכימת צבעים מרכזית
סכימת צבעים משלימה
4
Close-Up: CU
Eye Level
00:27
קומפוזיציה:
סימטרית
מאוזנת
פתוחה
אופקיים
תיאור נרטיבי: עדן במרכז הפריים, כאשר הרקע מטושטש, ואנחנו רואים את הפרצוף שלה, וכך גם את הרגשות שלה יותר טוב, בזכות ההעמדה הזאת אנחנו מחוברים לעדן יותר.
תנועת הצילום: סטטי- נושם
אור וצבע: תאורה חמה על הפרצוף של עדן, מהשמש, צבעוניות חמה
פריים וקומפוזיציה: הקומפוזיציה פתוחה, גם כי היא בתקשורת עם נתי שבשמיים. כי עדן נמצאת במצב אופטימי ופתוח, הידיעה שהיא עכשיו במקום של החלמה, ולכן גם הקומפוסיציה מאוזנת.
עריכה:
סוג הקאט: cut | cut-in | expanded cut | classic editing |
היחס בין השוטים: שמירה על הקו הפעולה |
דיאלוג: אין דיאלוג
מוסיקה: מוזיקה ברקע
אפקטי קול: יללות, צחוק
משמעות:

משמעות הסצינה כולה
הסטינג
השפעה על אופי הדמות: הלבוש של עדן בסצנה הוא רגיל מאוד ולא מיוחד ביחס למה שהיה לפני בסרט, ומראה לנו שיש שינוי באופי שלה, אך הסביבה בה היא נמצאת מגלה לנו המון, זה שהיא עומדת מול השמיים לבד מראה לנו שהיא רוצה לתקשר עם נתי ושהיא מתגעגעת אליו, וגם על האגו שלה ועל זה שהיא לא הייתה בוכה כמו שבכתה מול אף אחד.
השפעה על העלילה: בגלל שזה הסצנה האחרונה, אין המון השפעה על העלילה, אבל זה סוף מאוד אופטימי בגלל השמיים, ומגלה לנו שעדן תמשיך בחייה ותשתקם.
השפעה על הקונפליקט: הסביבה מראה על הקונפליקט של עדן, בנוגע להבעה של הרגשות שלה, זה שהיא ככה בוכה בסביבה הזאת מראה לנו שהיא מביעה את הרגשות האמיתיים שלה כאשר היא לבד, או מול נתי.
השפעה על הרגש: הסביבה גורמת לסצנה להיות יותר מרגשת כי רואים שהיא פונה לנתי בשמיים, וזה מרגש מאוד הסגירת מעגל שהיא עוברת.
עבודת המצלמה
השפעה על אופי הדמות: בגלל שעבודת המצלמה, היא בעיקר שוטים סטטים נושמים בלי תנועה, זה מדגיש לנו על האופי של עדן שלאט לאט מתייצב, התאורה גם, בגלל הכתימות שלה היא נותנת לנו תחושה חמה, בניגוד לרגעים בהם עדן הייתה במצב רע והצבעוניות הייתה קרה, ושעדן בכיוון הנכון לשיקום.
השפעה על העלילה: המצלמה משפיעה על העלילה רק בכך שהיא מלווה את עדן ברגע שלה, ומראה לנו שאין עמדות כוח כאלה או אחרות, אלא עדן בסיטואציה הזאת היא הבטוחה, וזה שהמצלמה לא מתערבת הרבה מראה לנו שהעלילה מגיעה לסופה.
השפעה על הקונפליקט: המצלמה מדגישה את הקונפליקט בין נתי לעדן בגלל הבחירה של שוט של עדן ושוט של השמיים שמייצגות את נתי, וכך יש לנו את שתי הדמויות בסצנה ואת הקשר הקרוב ביניהם.
השפעה על הרגש: המצלמה משפיעה על הרגש המון בכך שקיים קלוזאפ על עדן שגורם לנו להתחבר לרגשות שלה.
סאונד
השפעה על אופי הדמות: אין סאונד רב, מלבד ציוץ הציפורים ברקע, הנשימות, הבכי והצחוק של עדן, הייללות, והמוזיקה שנכסת לאחר יללה אחת. הייללות הן אלה שחושפות את האופי של עדן, ואת הקשר שלה ולנתי היה ליללות.
השפעה על העלילה: הסאונד של היללות הוא זה שמשפיע ישירות על התקדמות העלילה ועל הסגירת מעגל שעדן עוברת, ועל כך שהיא מרגישה שנתי איתה.
השפעה על הקונפליקט: המוזיקה שנכנסת ביללות מוסיפה לקונפליקט ונותנת לקונפליקט חשיבות וכך אנחנו נזכרים במשמעות של היללות בשביל נתי ועדן, וכך נכנס הקונפליקט של עדן ונתי. ושל עדן מול המוות של אחיה.
השפעה על הרגש: כל הסאונד בסצנה משפיע על הרגש, הבכי שלה מרגש אותנו כצופים מאוד וגם היללות שמכניסות אפקט דרמטי, והמוזיקה שנכנסת ומלווה את הרגע המרגש הזה.
עריכה
השפעה על אופי הדמות: העריכה היא עריכה מאוד רגועה ונותנת זמן לכל שוט, וזה מראה לנו על השינוי של האופי של עדן ועל כך שהיא ברגע של צמיחה והתחדשות, העריכה לא מהירה כי היא נותנת זמן לשוטים, כמו שעדן מקדישה זמן לעצמה.
השפעה על העלילה: העריכה גם מאוד פתוחה, ומשפיעה על כך שבא הסוף, בגלל הסיום בקלוז אפ מראה שהעלילה נגמרה, ושאנחנו מסיימים עם הרגשות של עדן.
השפעה על הקונפליקט: העריכה פה איטית ומראה שהקונפליקט בין להשתקם ללהמשיך להיפגע נגמר, ועדן בוחרת עכשיו להשתקם, ולכן העריכה איטית כדי להישאר עם הרגשות של עדן כמה שיותר.
השפעה על הרגש: בגלל העריכה האיטית, יש השפעה ישירה על הרגש, בגלל שהכול איטי,אנחנו כצופים מתחברים אל עדן אפילו יותר ברמה הרגשית. וזה סיום מעולה מבחינת עריכה לסרט.
בימוי
השפעה על אופי הדמות: הבכי ואז הצחוק של עדן מלמד אותנו המון על האופי שלה ועל הדו-קוטביות שיש לה באישיות, ובסצנה זאת זה בא לידי ביטוי.
השפעה על העלילה: בגלל שזה הסצנה האחרונה אין המשך לעלילה אבל לפי סצנה זאת אנחנו יכולים להביו שעדן תתחיל להתאבל באמת מרגע זה.
השפעה על הקונפליקט: ההעמדה שלה מול השמיים מראה את הקונפליקט שלה במהלך הסרט, היא רוצה להיות חופשייה, אבל עצורה בגלל המוות של נתי, ורק בסוף הסרט היא מגיעה למצב הזה שהיא מול השמיים, חופשייה, ויכולה להתחיל להתאבל באמת.
השפעה על הרגש: הדמות של עדן, מאוד מרגשת בסצנה הזאת, רואים את הכאב שלה דרך הבכי שלה, ואז דרך הצחוק, והעמדה שעשו לה שהיא יחסית סטטית והשוט של הקלוז אפ מתמקד עליה וכך אנחנו רואים אותה ומרגישים את הכאב שלה.

Color palette creator